|
|
עמוד:10
01׀ הררה מאת אופרה כל סערה . הוא כתב שירים נפלאים, ניחן בחוכמת חיים של אנשים הרבה יותר מבוגרים ממנו, והיה האורח הראשון שהתיידדתי איתו מחוץ לתוכנית . קראתי לו "המלאך שלי" . איך ילד חולה במחלה סופנית יכול להיות מאושר כמו מטי ? וכמו האֵם שמצאה שלווה ותכלית ושִמחה אמיתית בהכנה לקראת מותה, והקליטה מאות קלטות לבתה בת השש, שבהן לימדה אותה איך לחיות . והאישה מזימבבואה, שנישאה בגיל ,11 חטפה מכות מדי יום, ובמקום להיכנע לייאוש נאחזה בתקווה, הציבה לעצמה מטרות בסתר — לרבות דוקטורט — ולבסוף הגשימה אותן . איך האנשים האלה קמים מהמיטה בבוקר, לא כל שכן מפיצים אור על סביבתם ? איך הם עושים זאת ? האם הם נולדו ככה ? האם יש להם סוד התפתחותי ששאר העולם צריך לדעת עליו ? כי תסמכו עלי שאם היה סוד כזה, העולם היה רוצה לדעת . אם לצופים שלי במשך 25 שנה יש מכנה משותף, הרי זה הרצון להיות מאושרים . כבר סיפרתי פעם שאחרי כל תוכנית נהגתי לנהל שיחות עם הצופים, ותמיד שאלתי אותם מה הם הכי רוצים בחיים . "להיות מאושרים," הם אמרו . פשוט להיות מאושרים . רק אושר . אבל כששאלתי אותם מהו אושר, פתאום הם לא היו בטוחים . הם התלבטו, היססו, ולבסוף אמרו, "לרזות X-ב קילוגרמים" או "שיהיה לי מספיק כסף לשלם חשבונות" או "הילדים שלי — אני רק רוצה שהילדים שלי יהיו מאושרים . " כלומר, היו להם מטרות, או משאלות, אבל הם לא ידעו להגדיר מהו אושר . לעתים רחוקות קיבלתי תשובה מדויקת . הספר הזה נותן תשובה כזאת, כי ארתור ברוקס למד וחקר וחי אותה . נתקלתי לראשונה בארתור בזכות הטור שלו ב"אטלנטיק", שנקרא "איך ליצור חיים" . התחלתי לקרוא אותו בתקופת הקורונה, ומהר מאוד ציפיתי לו מדי שבוע, כי הוא עסק במה שתמיד עניין אותי יותר מכול : איך לחיות חיים בעלי משמעות ותכלית . ואז
|
|