|
|
עמוד:11
פתח דבר 11 ואילו ביצירתו של הקלירי מיוחס קיום קמאי לאורו של משה, מסורת יוצאת דופן שיש לה מקבילות מובהקות למדי במקורות 'חיצוניים' . 19 הסבת תשומת הלב אל המישור התמטי הוליכה כאן אפוא אל חשיפתם של ממצאים רבי עניין, שאיש לא עמד עליהם עד כה . אין בכך כדי לגרוע מחשיבות ליבונם של ממדי העיצוב התבניתי והשימוש הליטורגי בפיוטים הקדומים, אך יש בכך כדי להמחיש את נחיצות בחינתו המעמיקה של דיוקנם התמטי כדי לעמוד על המורכבות והעושר הטמונים בהם גם מצד זה . למהלך זה משמעות ראויה לציון לא רק מצד חקר הפיוט כשדה מחקר עצמאי, אלא גם מצד השתלבותו בכלל מקצועות מדעי היהדות . במסגרת סדרת הספרים 'מבואות ומחקרים בספרות הקדומה של ארץ-ישראל' של המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד בן צבי, נתפרסמו בשנת תשע"ח שני כרכיו של קובץ המאמרים החשוב והמועיל 'ספרות חז"ל הארץ-ישראלית : מבואות ומחקרים' . לצד מאמרים המוקדשים לספרות חז"ל במובנה המצומצם ( בעיקר המשנה, התוספתא, מדרשי התנאים, התלמוד הירושלמי, ומדרשי האגדה לדורותיהם ) , נכללו בו גם מאמרים הדנים בקורפוסים נוספים, הסמוכים לספרות חז"ל המובהקת מצד תקופת יצירתם ומרחב התהוותם, כגון הספרות המאגית, תרגומי המקרא הארמיים ותפילות הקבע . 20 תרגומי המקרא ותפילות הקבע משתייכים לספרות בית הכנסת בן שלהי העת העתיקה, כמוהם כשירת הקודש העברית, אשר נתחברה בארץ ישראל וסביבותיה בשפע מתגבר והולך כבר בסביבות אמצע האלף הראשון לספירה, כלומר בחפיפה כרונולוגית וגאוגרפית לרבדים האמוראיים המאוחרים והבתר-אמוראיים של ספרות חז"ל . ואולם בניגוד לתרגומי המקרא ולתפילות הקבע, מקומה של שירת הקודש נפקד מאותה אסופה לחלוטין ( כמעט ) . 21 היעדר זה עולה בקנה אחד עם הנטייה לראות בחקר הפיוט הקדום מעין 'תחום לבדד ישכון', נחלת חוקריו המובהקים, המיומנים בפענוח צפונותיו הלשוניות והתבניתיות . 22 המחקר הנוכחי יש בו כדי לפוגג בידוד זה, במובן מה, שכן מן הפרספקטיבה של העיסוק בראשית הבריאה ובמה שקדם לה, מצטייר עולם הפיוט הקדום אל נכון כנטוע בלב תרבות ישראל הקדומה, כשהוא מואר על ידי רבדים הקודמים לו 19 ראו להלן, שער שלישי, פרק שני . 20 ראו בוהק, המאגיה ; טל, תרגומי המקרא ; ארליך, התפילה . 21 בדיונה במדרשי התנחומא העירה תמר קדרי כי 'צורה קדומה של מדרש תנחומא-ילמדנו הייתה מוכרת היטב לפייטני ארץ-ישראל הקדומים' והדגימה זאת מפיוט אחד לשמעון בר מגס ( ראו קדרי, מדרשי האגדה, עמ' 340 – 341 ) . 22 יש לציין בהקשר זה גם את סדרת הכרכים המקיפה של תולדות תורת הסוד העברית ליוסף דן, שראתה אור במהלך השנים האחרונות . ארבעת כרכיה הראשונים, ה'מכסים' את העת העתיקה וראשית ימי הביניים ( דן, תולדות, א – ד ) , דנים בפירוט גם בכתבים שאינם 'אזוטריים' במובהק, כגון חטיבות בספרות האגדה ה'קלסית' ומדרשים מאוחרים שונים, הדנים בנושאים כבריאת העולם ( 'מעשה בראשית' ) ומבנה העולמות העליונים ( 'מעשה מרכבה' ) , אך על מקומם ( המרכזי ) של נושאים אלה בפיוט הקדום לאגפיו לא יוחד שם הדיבור כלל . עם זאת, לאחרונה מתרחבת ההכרה בתרומת הטקסטים הפייטניים לאפיון עולם האמונות והדעות של תרבות ישראל בשלהי העת העתיקה ( ראו לדוגמה פישביין, מיתוס, עמ' 213 – 220 ; קיסטר, אגדות ; הנ"ל, הייחוד ; הנ"ל, שירה ) .
|
|