|
|
עמוד:11
11 תקציר המדינות החברות באיחוד האירופי ו / או OECD-ב , ישראל מדורגת באינדיקטור זה במקום ה- 39 ; רק טורקיה ומלטה מדורגות נמוך ממנה . ב . תכלית הרגולציה ואופיו של הפיקוח התכליות הראשיות בעולם הדמוקרטי לרגולציה ממשלתית המוחלת על השלטון המקומי הן שמירה על כך שהרשויות המקומיות פועלות לפי חוק והגנה על אינטרסים מדינתיים או אינטרסים של רשויות מקומיות אחרות, ובמקרים חריגים מניעת קריסה של רשויות מקומיות . לעומת זאת, בישראל התכליות הראשיות של הרגולציה עוסקות בבחינת איכות העבודה של הרשויות המקומיות ובהתוויית מדיניות מטעם הממשלה . מתכליות אלו נגזר פיקוח הדוק על פעולותיהן של הרשויות המקומיות שעיקר עניינו תוכן ההחלטות שהן מקבלות, שלא כמו הגישה המקובלת בעולם הדמוקרטי המפותח — שלפיה תכלית הפיקוח על הרשויות המקומיות היא בדיקת חוקיותן של ההחלטות . לפי נתוני מדד האוטונומיה המקומית ( LAI ) , מקרב 41 המדינות החברות באיחוד האירופי ו / או OECD-ב , ישראל היא אחת מ- 13 מדינות ( % 31 ) שהפיקוח המינהלי בהן עוסק בתוכנן של החלטות השלטון המקומי . ברוב המדינות ( % 49 ) הפיקוח נועד להבטיח ציות לחוק בלבד, וב- % 19 הפיקוח מצומצם אפילו יותר . ג . עיתוי הפיקוח העמדה המקובלת בעולם הדמוקרטי המפותח, שקיבלה ביטוי גם בהמלצה של ועדת השרים של מועצת אירופה, היא העדפת השיטה שלפיה הפיקוח על השלטון המקומי מבוצע לאחר כניסת ההחלטות של השלטון המקומי לתוקף, ואם הוא יוצר מנגנונים המאפשרים לשלטון המרכזי לבטל החלטות של השלטון המקומי, הדבר ייעשה רק בדיעבד . מבנה הפיקוח על השלטון המקומי בישראל מנוגד לחלוטין לגישה זו . הפיקוח של משרד הפנים הישראלי מושתת בעיקרו על כך שהחלטות העומדות בליבת הסמכויות של הרשויות המקומיות יכולות להתבצע או להיכנס לתוקף רק לאחר קבלת אישור ישיר משר הפנים והמשרד . כך הם פני הדברים בחקיקת חוקי עזר, באישור התקציב השנתי והתקציבים הבלתי רגילים ( תב"רים ) , בנטילת הלוואות, בניהול נכסי מקרקעין, בתשלום שכר בכירים ברשויות המקומיות, בהקמת תאגידים עירוניים, ועוד ועוד .
|
|