|
|
עמוד:13
תקצירי המאמרים [ 13 ] על האפיסטמולוגיה של ההתגלות והאונטולוגיה של התורה ארז ניר המאמר בוחן את נושא התגלותו של האל כמקור ידע במקרא וביהדות, כשאלה פילוסופית הנוגעת לפנומנולוגיה של הידע והידיעה האנושיים . העמדה המוצגת כאן ממשיכה את דרכו של הרב דוד כהן ( "הנזיר" ) , שהציע פרשנות פילוסופית לאפיסטמולוגיה היהודית מתוך הקשר ניאו-קאנטיאני . באופן דומה מפורשים במאמר זה מושגי ההתגלות מתוך עולם המונחים והשאלות של הפילוסופיה הפנומנולוגית של אדמונד הוסרל וממשיכיו . מושגי ההתגלות מקבלים את משמעותם ההכרתית מתוך תשומת הלב לעודפות העקרונית בין האופן אשר בו האדם יודע את המציאות דרך פעולות ההתכוונות של תודעתו לבין ההוויה הממשית של החושנות ושל האדם האחר . ההתגלות היא רגע ממשי בזמן, של התאמה בין מושגי התודעה לבין העודף הממשי של ההוויה, התאמה שהיא המקור לכל ידיעה שהיא, לא רק של ידיעה דתית . המאמר מנסה להוכיח, על בסיס ניתוח פנומנולוגי-אנליטי של ההתגלות במקרא, שאופן גילויו של האל לאדם אינו מצביע על הינתנותו של ידע טרנסצנדנטי ומוחלט דווקא, אלא על סוג מיוחד של ידיעה של ההוויה, כמו סוג מיוחד של תבנית הגיונית . מתוך כך המאמר מציע פרשנות משלימה למושג ה"תורה" כפי שהתפתח בחשיבתם של חז"ל כהוויה בעלת אופי אונטולוגי הקודם להווייתו של ה"עולם" — פרשנות הרואה בתורה את הבנת העולם הייחודית לאותה תורת הכרה הסומכת עצמה על ההתגלות הבלתי-אמצעית של האל . פרשנות פילוסופית כזו למקומה ההכרתי של ההתגלות יכולה לשמש פתח לדיון מחודש בהיבטים ביהדות הנתונים כעובדה דתית נוקשה מתוקף מעמדם כהתגלות אלוהית ועשויה להרחיב את האפשרויות לפרש תכנים אלו בהתאם להווייתנו העכשווית .
|
|