|
|
עמוד:14
14 שער ראשון העם הפלסטיני המתהווה . עם זאת, באותו זמן עדיין רצו להישאר אזרחים ישראלים ולא שאפו לעבור לגור במדינה פלסטינית עתידית או ליישות הפלסטינית כפי שהיא כיום ( לביא, 2016 ; ססר, 2016 ) . הזדהות זו של ערביי ישראל עם הפלסטינים ועם שאיפתם למדינה לצד המדינה היהודית מעמידה בספק גדול עוד יותר את נאמנותם של ערביי ישראל למדינת ישראל — בשל הסכסוך האלים והמתמשך שקיים בין ישראל לבין הפלסטינים ( עלי, 2014 ) . בשל תפיסתם של האזרחים הערבים בישראל כאיום פוטנציאלי, הם נאלצים להתמודד עם אפליה נגדם בכל תחומי החיים — בתעסוקה, בבעלות על קרקעות, בחינוך ובהשכלה הגבוהה . נוסף על כך, משאבים ממשלתיים ותקציבים המופנים למגזר הערבי נמוכים משמעותית מאלו המוקצים לחברה היהודית ( ססר, 2016 ) . יישובים ערבים כמעט שאינם נכללים בתוכניות ממשלתיות של אזורי פיתוח — מצב אשר גורם למחסור בתשתיות מתאימות ומעלה את רמת העוני בהם . לפיכך בולטים יישובים ערבים ברשימות מוקדי אבטלה ועוני ( לביא, 2016 ; ססר, 2016 ) . נוסף על כך, ערבים ישראלים גם חשופים לשיח שלילי בחברה היהודית נגדם וצריכים להתמודד עם אמירות קשות של אישי ציבור, אשר אינם מתייחסים אליהם כאזרחים שווי זכויות ואף מעלים את ההצעה להעביר אותם למדינה אחרת . הסטריאוטיפים והדעות הקדומות נגד ערביי ישראל וההתייחסות אליהם כגורם מאיים באים לידי ביטוי גם בדיונים על ה"איום הדמוגרפי" שהם מהווים ( ססר, 2016 ) . חלוקת המשאבים הבלתי צודקת והמצוקה הכלכלית והחברתית שבה נמצאים הערבים הישראלים יוצרות בקרבם תחושות של תסכול, מרמור וחוסר אונים, אשר עלולים לשמש בסיס לעימותים ( Ghanem, 2002 ) . לאורך כל השנים דרשו ערביי ישראל שוויון זכויות ומשאבים כאזרחים במדינה, ושיפסיקו להתייחס אליהם כאזרחים סוג ב' ( לביא, 2016 ; ססר, 2016 ) . יש לציין שלאט-לאט מחלחל שינוי בהתייחסות המדינה לערביי ישראל, אשר מתבטא אפילו בשיתופה של מפלגת רע"מ בקואליציה שהרכיב ח"כ יאיר לפיד בשנת 2021 . האפליה המקיפה הקיימת מצמצמת משמעותית את ההזדמנויות העומדות בפני אזרחים ערבים, ומקשה עליהם להשיג עבודה המבטיחה הכנסה גבוהה . מצב זה נכון במיוחד לגבי ערבים מוסלמים — שיעור המועסקים ביניהם נמוך לא רק בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, אלא
|
|