|
|
עמוד:13
13 האוטיסטים שבינינו אציג כמה הבהרות מושגיות ועקרוניות חשובות לגבי הדיון באוטיזם בספר זה : הספר מתמקד באוכלוסיית האוטיסטים שהם בעלי אינטליגנציה תקינה ויכולות שפה, שבעבר כונו "אוטיסטים בתפקוד גבוה" או "בעלי תסמונת אספרגר" . האבחנה האחרונה בוטלה מאז פרסום ה- 5 - DSM בשנת ,2014 ומאז כל הפרעות הקשת האוטיסטית נכללות תחת הקטגוריה הרחבה של הפרעה ברצף האוטיסטי ( Autism Spectrum Disorder ; ASD ) . ישנם גם חילוקי דעות סביב השימוש במושג "אוטיזם בתפקוד גבוה" ; אוטיסטים רבים מתנגדים לשימוש במושג זה מפני שלטענתם גם אלה מביניהם שנחשבים לבעלי תפקוד גבוה מתמודדים עם קשיים פנימיים משמעותיים הפוגעים בתפקודם, כמו רגישויות תחושתיות, קשיי ויסות רגשי, חרדות, קשיים במצבים בין-אישיים ועוד, ולפיכך הם מעדיפים לראות את הקשת האוטיסטית כהוויה רב-ממדית עם תכונות המשתנות בעוצמתן ולאורך זמן . גם בני משפחותיהם של אוטיסטים הנחשבים בתפקוד נמוך קובלים על המשגה זו, בטענה שלעיתים קרובות גם הם בעלי אינטליגנציה או כישורים גבוהים אחרים, ולכן אין לקבצם תחת ההגדרה של תפקוד נמוך . כיום, אוטיסטים רבים מבכרים להיקרא פשוט אוטיסטים, וכך אתייחס אליהם בספר זה . עם זאת, אציין שבאופן אישי אני סבורה שיש מקום להבחנה מושגית בין קבוצות שונות של אוטיסטים על מנת לסייע בקטגוריזציה שלהם ולהגיע לרזולוציות הבנה חדות יותר של הקטגוריות השונות ( גם גרנדין כותבת שאין טעם לכלול יחד אנשים שבקושי מתלבשים לבדם עם אנשים שמצליחים בעבודתם בעמק הסיליקון ; ראו 79 : 2022 Grandin ) . יש לקוות שבהמשך תתחדדנה הבחנות אלו . נוסף על כך, חשוב להדגיש שההתייחסות לאוטיזם בספר זה אינה כאל הפרעה אלא כאל שונות נוירולוגית, ברוח המודל הרפואי המקובל כיום, שתופס את האוטיזם כשונות נוירולוגית שטמונים בה יתרונות לצד קשיים, לעומת המודל הרפואי המסורתי, שהתמקד
|
|