מבוא

עמוד:14

מבוא 14 ספר זה בוחן היבטים אחדים של תרבויות הצריכה, הטעם והפנאי בשנותיה הראשונות של המדינה ובודק את מקומם על הציר שבין הפרטי לציבורי . ציר כזה מתווה הכלכלן אלברט אוטו הירשמן בחיבורו Shifting Involvements . הירשמן מבקש להבין מדוע בני אדם בוחרים לעבור מעיסוק באינטרסים הפרטיים שלהם אל פעילות ציבורית ולהפך, ודן בתנודות בין תקופות של מעורבות אינטנסיבית בענייני הציבור ובין תקופות של התמקדות כמעט בלעדית בשיפור המצב של הפרט ומשפחתו, בעיקר במישור הכלכלי . הוא קושר תנודות אלו לאכזבה שאדם עלול לחוות הן בעקבות פעולות צרכניות הן בעקבות מעורבות בענייני הכלל . אכזבה ממעורבות מעין זו יש בה להחליש את האידיאולוגיה השלטת – שכן גם הבחירה להתרכז בענייני הפרט ומשפחתו, ולא רק העיסוק הציבורי, כרוכה באידיאולוגיה – ולעורר חיפוש אחר אידיאולוגיה חלופית . לשיטתו של הירשמן התנודות הללו בחייו של הפרט מתונות ושפירות, ואילו בחברה המערבית יש נטייה מופרזת לדלג מתקופות ארוכות של התרכזות באינטרסים פרטיים אל התפרצויות קיצוניות של ציבּוּריוּת . 21 לדברי הירשמן בפעילות הציבורית אין הפרדה בין העונג ובין הדרך להגשמתו : התהליך חשוב לא פחות מהשגת המטרות הסופיות, ולכן הפעילות הציבורית מספקת לאדם תחושה מענגת ומשכרת – גם אם לעיתים אינה אלא אשליה – שהוא יכול לשפר את המצב הקיים . כאשר אנשים רבים בוחרים לעסוק בפעילות ציבורית, אפילו הם רק חלק קטן באותה חברה, ייתכן שלבחירה זו תהיה השפעה ניכרת . אירועים קיצוניים דוגמת מלחמות ומהפכות משפיעים על מידת ההתמקדות בענייני הכלל, אך לעיתים דווקא השגת היעדים או ציפיות מפליגות שלא התגשמו, והולידו אכזבות מתוצאות המהפכה, מחוללות תנודת-נגד אל עבר ענייני הפרט ותרבות הצריכה . 22 האם אפשר לראות בעלייה ברמת השיכון של מי מבכירי מפא"י תנודה מהסוג שהירשמן מצייר מפעילות ציבורית אל פעילות למען רווחה כלכלית פרטית ? הקמתה של מדינת ישראל הייתה כרוכה בהתגייסות ממושכת, במהפכה לאומית בת עשרות שנים, במאבק ארוך ובמלחמה קשה . האם הנסיגה מהציבורי אל הפרטי, שהתבטאה בסגנון החיים, נולדה מתוך רגשות אכזבה בעקבות הגשמת היעד הלאומי ? כיצד שיקפו העמדות שהובעו בדיון הציבורי בעניין "וילת המריבה" את תנודותיה של המעורבות בחברה הישראלית הצעירה בין המישור הציבורי ובין תרבות הצריכה ? אלה הן מקצת השאלות שיידונו בספר זה, אף שאינו מתמקד בפרשיות פוליטיות ידועות דוגמת פרשיית הווילה 21 133 – 131 72, – 67 10, 3, . Hirschman ( 1982 ) , pp 22 שם, עמ' ,13 22 , 89 – 91 , 94 – 95 .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר