|
|
עמוד:12
12 בו במסירות בבית החולים במשך כחצי שנה ובזכותה ניצלו חייו . הם חיו בטבריה עד פרישתו של אבי לגמלאות . ב- 1969 נישאתי לסטפן ציטרון ( רינה מאיר, בת דודתה של אִמי, ערכה בינינו היכרות ) . ב- 1971 עברו הורי לגור ברמת אביב כדי להיות קרובים אלינו ואל נכדיהם . אבי נפטר ב- 1994 ממחלת אלצהיימר והוא בן שמונים ותשע, ואִמי נפטרה בשנת 2001 מסרטן והיא בת שמונים ושמונה . * * * מיום שאני זוכרת את עצמי שמעתי על הזיכרונות שכתב אבי בפולין והשאיר אצל חברו דאז, יאן קוּרצָ'בּ . יאן מסר את הרשימות לאחד הארכיונים, וכל המאמצים שעשה אבי לקבלן חזרה לידיו ( באותן השנים לא היו יחסים דיפלומטיים עם פולין ) ואף פניותיו לראש הממשלה דוד בן-גוריון וליד ושם בירושלים לא נשאו פרי . שנים רבות הדבר גרם לאבי לסבל נפשי רב משום שרצה להפקיד את התיעוד ביד ושם . בשנת 2007 פרשתי לגמלאות והתחלתי במשימה של בניית עץ שורשים משפחתי מצד אִמי ( זיכרונה המעולה של רינה מאיר ז"ל עזר לי רבות ) ומצד אבי . בחיפושי באינטרנט הקלדתי את שם אבי ולתדהמתי ולשמחתי גיליתי אִזכור של שמו וציטוט מזיכרונותיו במאגר המידע על גטו ורשה מייסודו של המרכז הפולני לחקר השואה 6 בהמשך מצאתי ציטוטים ( Centrum Badań nad Zagładą Żydów ) . מזיכרונותיו בעבודות ובכתבות של אחרים . איני יכולה לתאר במילים את ההתרגשות שאחזה בי באותו הרגע, רגע שהיה משמח ודרמטי ביותר בעבורי אך גם עצוב שכן אבי כבר לא היה בחיים . לצערי אבי לא זכה לראות את התיעוד שלו יוצא לאור ונקרא על-ידי הדורות הבאים . 6 / https : / / warszawa . getto . pl
|
|