|
|
עמוד:11
11 קפיטליזם בעידן התקשורת הדיגיטלית מאז ראשיתו . חלוקה כזאת מאלצת אותנו לנקוט עמדה הניצבת על המנעד שבין חיוב וההערצה של הטכנולוגיה ( טכנופיליה הכרוכה באמונה בלתי מסויגת בקדמה טכנולוגית ) ובין שלילה של הטכנולוגיה ואף חרדה ממנה ( טכנופוביה הכרוכה בכמיהה רומנטית לעידן "פשוט" יותר ) . סוג הדיון שחלוקה כזאת מציעה הוא מצומצם למדי, ולמעשה מתעלם מכך ששתי העמדות כלפי טכנולוגיה — המחייבת והשוללת — חולקות את אותן הנחות יסוד באשר להשפעה הדטרמיניסטית של הטכנולוגיה על החברה . דיון כזה מתעלם מכך שהן "טכנולוגיה" והן "חברה" הן תוצר של הבניה חברתית, כלומר מתעלם מה שיח שמבנה את החברה המודרנית כחברה טכנולוגית . ספר זה בוחן את התפקיד האידיאולוגי ששיח הטכנולוגיה ממלא במתן לגיטימציה למערך החדש של יחסים חברתיים שמתרקם בחברות קפיטליסטיות בעשורים האחרונים . השיח הרווח על העולם הדיגיטלי מתארו כפתוח וחופשי יותר, מבוזר, שטוח, כזה המאפשר דמוקרטיזציה ושיתוף פעולה, מעצים אינדיווידואלים על חשבון תאגידים ומדינות . טכנולוגיית הרשת — ובראשה האינטרנט — מתוארת כמחוללת מהפכה חברתית וכמבשרת עידן חדש ומיטיב יותר בהיסטוריה האנושית . הספר מציב מראה ביקורתית אל מול הבטחות אלו . הוא חושף את הלימתו של השיח הדיגיטלי למציאות החברתית והכלכלית של הקפיטליזם הנוכחי . הקפיטליזם הרשתי הוא אכן שטוח יותר ופחות היררכי, ומאפשר ליותר אנשים להיות מעורבים באופן מלא יותר בפרויקטים מעניינים ולרתום את היצירתיות, האינדיווידואליזם והתשוקה שלהם לייצור . אך בה בעת זהו קפיטליזם של שוק פחות מרוסן ומווסת, של הסדרי עבודה ארעיים ופוגעניים יותר, ושל יכולת חסרת תקדים לניצול . הספר קושר בין שינויים ביחסי כוח חברתיים ובאופנוּת הפעולה הכרוכים בצמיחתו של הקפיטליזם הרשתי ובין שיח
|
|