|
|
עמוד:11
תקציר 11 "העברת הצעירים ממצב של תלות ונזקקות לאחריות על חייהם ועתידם" ; "פיתוח אישי מתוך מעורבות אזרחית" וכדומה . ( 3 ) בוגרי התוכניות משתלבים בשיעור גבוה יחסית באקדמיה בישראל, ומעורבים יותר מהמקובל בחברה האזרחית . תחשיבי עלות – תועלת של תוכניות דומות מראים כי ככלל קיים פוטנציאל כלכלי בבניית מסלולים אלו, היות שהם נותנים תשואה חיובית לפרט ולמשק, כתלות בשיעור הגידול בהשתלבות בתעסוקה ובגובה השכר . ( 4 ) יש הסכמה רחבה בקרב הוגי ומפעילי התוכניות בדבר נחיצותן של תוכניות שנת מעבר לכלל הצעירות והצעירים מהחברה הערבית והצורך במיסודן כהמשך ישיר ושגרתי של הלימודים בתיכון . יש לציין כי לנוכח ההתנגדות ההיסטורית של המנהיגות הערבית לשירות הלאומי-אזרחי מטעם המדינה, התוכניות פועלות במנותק ממנו, והעמדה הרווחת היא כי יש לאפשר מגוון מסלולים אלטרנטיביים לצד השירות הלאומי-אזרחי . הדבר נתמך גם בסקר תלמידי י"ב שנערך במסגרת מחקר זה, וממנו עולה כי המוכנות של תלמידים ערבים לשרת בשירות אזרחי מטעם המדינה נמוכה יחסית . ( 5 ) תוכניות שנת מעבר נחוצות הן למצטיינים היכולים להשתלב מייד באקדמיה בישראל, הן לחסרי המעש , בשל האתגרים המשמעותיים של צעירים ערבים בהשתלבות במערכת ההשכלה הגבוהה, במסגרות הכשרה מקצועית ובתעסוקה בישראל . שנת מעבר מתאימה יכולה לסייע בבחירת תחום לימודים ומוסד לימודים מתאים אגב הפחתת שיעורי הנשירה מהאקדמיה והקטנת שיעור הפונים הגבוה יחסית של צעירים ערבים ללימודים אקדמיים במוסדות הרשות הפלסטינית ובחו"ל . לפי נתוני סקר תלמידי י"ב שנערך במסגרת מחקר זה, שיעור ניכר ( כ- % 21 ) אמרו שהם מתכוונים ללמוד לימודים אקדמיים בחו"ל . ( 6 ) מרבית התוכניות הקיימות פועלות 10 חודשים עד שנה במתכונת יומית של 5 ימים מלאים בשבוע, ופונות לאוכלוסיות "חזקות" יחסית . מעט תוכניות מתקיימות במתכונת של שבוע חלקי . בהשוואה לתוכניות שנת מעבר בחברה היהודית, כמו המכינות הקדם-צבאיות, רוב התוכניות מתקיימות במתכונת קבוצתית ומשלבות לימודים פרונטליים עם תכנים חווייתיים, התנדבות בקהילה ויזמות חברתית . מעט תוכניות מתקיימות במתכונת פנימייתית ( בעיקר מחשש
|
|