|
|
עמוד:9
תקציר 9 פערים במיצוי הון אנושי בהשכלה ובתעסוקה מתחילים כבר במערכת החינוך, והם באים לידי ביטוי בשיעורי נשירה גבוהים יחסית מהלימודים ( גבוהים יותר בקרב בנים ערבים ) ובהישגים לימודיים נמוכים יותר, כפי שאפשר ללמוד מנתוני הזכאות לבגרות ומהציונים במבחנים הבינלאומיים ( הפערים התרחבו וגבוהים יותר בקרב בנים ערבים ) . על רקע האתגרים בשלב הבגרות הצעירה הנתונים אינם מפתיעים : בתקופה זו צעירים ערבים בישראל נדרשים לעבור מהמסגרת המוגנת והעוטפת של הקהילה הערבית אל החברה הישראלית הכללית, בהיותם חלק ממיעוט ובעלי רקע תרבותי שונה, ועליהם להתגבר בכוחות עצמם על חסמים ואתגרים שמקורם לרוב במערכת החינוך ( הפורמלית והבלתי פורמלית ) הערבית הנפרדת, שאינה מקנה להם את "ארגז הכלים" הנדרש להשתלבות ראויה בחברה הישראלית ובכלכלה הישראלית . המפגש של צעירים אלו, בפעם הראשונה, עם צעירים יהודים ועם החברה והתרבות הישראלית הכללית נעשה בדרך כלל לאחר סיום הלימודים, בשעה שזהותם עדיין אינה מגובשת לגמרי ; לא תמיד הם בשלים לבחור מסלול לימודים, לחלק מהם חסר הכוון ומידע שלם ואובייקטיבי, וניכרת נטייה של ההורים להכתיב לילדיהם את תחום לימודיהם או עיסוקם בלי להתחשב בהכרח בשאיפותיהם האישיות ; לרוב הם אינם שולטים בשפה העברית הדבורה הנדרשת להשכלה גבוהה ותעסוקה ; חסרים להם כישורי חיים ומיומנויות למידה של המאה ה- 21 ועוד . בעשור האחרון פיתחו ארגוני חברה אזרחית בישראל מגוון תוכניות שנת מעבר עבור צעירות וצעירים ערבים בוגרי תיכון, מתוך הצורך לקדם שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית-כלכלית עבור צעירים אלו, להניע שינוי בקהילה, לבנות חברה משותפת ולהכשיר מנהיגות צעירה . התוכניות האלה מבוססות על עקרונות החינוך הבלתי פורמלי וכוללות תהליכי העצמה וגיבוש זהות אישית ולאומית והכנה למפגש עם החברה הישראלית, עזרה למשתתפים בגיבוש תמונת עתיד, וחשיפה למגוון מסלולי המשך ותחומי לימוד . במסגרת התוכניות הצעירים משפרים את שליטתם בשפה העברית הדבורה ; רוכשים מיומנויות וכישורים רכים ( כמו תחושת מסוגלות, גמישות מחשבתית, יכולת התנהלות עצמאית והתמודדות עם מצבים מורכבים ועוד ) ; מתנדבים ותורמים לקהילה ומתכוננים להשתלבות איכותית באקדמיה, בתעסוקה ובחברה הישראלית .
|
|