|
|
עמוד:12
12 • ילדי המוח השלם המטרות האלה . הם רוצים לעבור בשלום את רגעי ההורות הקשים, והם רוצים שילדיהם ומשפחותיהם ישגשגו . גם אנחנו, בתור הורים, רוצים להשיג את שתי המטרות האלה במשפחות שלנו . ברגעינו הנאצלים, השלווים והשפויים יותר, אנחנו שואפים לטפח את נפשותיהם של ילדינו, להעצים את הרגשת הפליאה שלהם ולעזור להם לממש את הפוטנציאל שלהם בכל תחומי החיים . אבל ברגעים הקדחתניים והלחוצים יותר, כשמוכרחים לשחד את הזאטוט להיכנס למכונית כדי שנספיק להגיע בזמן למשחק כדורגל, לפעמים איננו יכולים אלא לקוות שנצליח להימנע מצעקות ולא נשמע אף אחד שאומר, "איזו אימא רעה את ! " עצרו רגע ושאלו את עצמכם : מה באמת אתם רוצים למען ילדיכם ? מהן האיכויות שאתם מקווים לפתח בהם לקראת חייהם בתור בוגרים ? קרוב לוודאי שאתם רוצים שהם יהיו מאושרים, עצמאיים ומצליחים . אתם רוצים שיהיו להם מערכות יחסים מספקות ושחייהם יהיו מלאי משמעות ותכלית . עכשיו נסו לחשב : איזה אחוז מזמנכם אתם מייחדים ביודעין לפיתוח האיכויות האלה אצל ילדיכם ? רוב ההורים מרגישים שהם עסוקים זמן רב מדי בניסיון לעבור בשלום את היום ( ולפעמים את חמש הדקות הבאות ) , ואינם מייחדים די זמן ליצירת חוויות שיעזרו לילדיהם לשגשג, בהווה ובעתיד . אתם עשויים אפילו למדוד את עצמכם לעומת הורה מושלם כלשהו, שמעולם אינו נאבק לשרוד, ולכאורה מייחד כל שנייה שהוא ער לדברים שיעזרו לילדיו לשגשג . מין דמות כמו ראשת ועד ההורים של בית הספר, שמבשלת ארוחות אורגניות מאוזנות היטב ומקריאה לילדיה חיבור על חשיבות העזרה לאחרים, ואחר כך מסיעה אותם אל המוזיאון לאמנות במכוניתה ההיברידית, שמשמיעה מוזיקה קלאסית ומתיזה רסס דק בניחוח לַוונדר מפתחי המזגן . איש מאיתנו אינו יכול להתמודד עם הורה-על דמיוני שכזה ; בייחוד כשאנחנו מרגישים שחלק ניכר מזמננו עובר עלינו בהלך רוח של הישרדות, ואחרי מסיבת יום הולדת אנחנו מוצאים את עצמנו סמוקים ונרגזים וצועקים, "עוד ויכוח אחד על החץ וקשת הזה, ואף אחד לא יקבל שום מתנה ! " אם משהו מזה נשמע לכם מוכר, יש לי חדשות נהדרות בשבילכם : הרגעים שבהם אתם רק מנסים לשרוד, מזמנים לכם הזדמנות לעזור לילדיכם לשגשג . לפעמים נדמה לכם שהרגעים החשובים, האוהבים ( כמו שיחה רבת-משמעות על חמלה ואופי ) נפרדים מאתגרי ההורות ( כמו מאבק נוסף על שיעורי בית,
|
|