מבוא

עמוד:11

11 על ההדרה מסוים ולהתייחס אליו כאילו היה יחיד ( לדוגמה, יצרן תקשורת גבר, גם אם הוא ממוצא אתני "אחר", או ייצוג של נכָה גם אם היא ממוצא אתני "חזק" ) . כתהליך מתמיד של כינון זהויות, תהליך הייצוג משמש גם ככוח היוצר סטריאוטיפים שבעזרתם מובנות ה"שונוּת" וה"אחרוּת" . סטריאוטיפים נוצרים בתהליך מיון, ארגון וקטלוג של תחומים רבים, מורכבים ולא תמיד ברורים שהפרטים בחברה נתונה קולטים מהסביבה החומרית והסמלית שבה הם חיים . אלו הם מנגנונים שבאמצעותם מפרשים בני האדם, קבוצות וחברות שלמות את המציאות ומעניקים לה משמעות תוך סידורהּ וסיווגהּ . יעילותם של הסטריאוטיפים נובעת מהקונסנזוס המקובל ביחס להגדרתם והם מבטאים את מה שקבוצה אחת חושבת על רעותה . השימוש הגורף בסטריאוטיפים מתייחס לקבוצות מוחלשות ומשמיט את הקרקע מתחת לבחינה פרטנית של היחידים כסובייקטים אנושיים מורכבים . בתהליך הזה מתעוותת המציאות החברתית של קבוצות חברתיות, והן הופכות בעל כורחן לדימויים מופשטים שאולי אינם תקפים כלל לגבי חבריהן . הדיון הנוכחי כולל כמה מושגים שביניהם שוררים יחסי גומלין : האחרה, הדרה, הכחדה סמלית כמותית והכחדה סמלית איכותנית . כל אלו נגזרים באופן ישיר מיחסי הכוח הרווחים בחברה . נבחן שאלות כגון : האם קבוצה חברתית כלשהי מוצגת בטקסטים התקשורתיים או נעדרת מהם, כלומר מהי מידת נראותה / הדרתה ? במידה שהקבוצה זוכה לייצוג, מהו ? מהם המאפיינים הרווחים בייצוג הקבוצה ? האם היא מוצגת באופן סטריאוטיפי ? מהם הסטריאוטיפים המקובלים לגבי קבוצות מסוימות ? באיזה הקשר הקבוצה מופיעה ? האם חברי הקבוצה הם אובייקטים האשמים במצבם או סובייקטים שגורלם בידם ? מהי האינטראקציה בין חברי קבוצת הרוב לבין חברי קבוצת המיעוט ? הספר כולל שני שערים : השער הראשון עוסק במקורות

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר