מבוא

עמוד:9

9 על ההדרה מתרחש אפוא תהליך מעגלי שבו המציאות הסמלית מעצבת מדרג בלתי שוויוני של קבוצות חברתיות אשר בא לידי ביטוי במציאות החברתית עצמה . זו מצדה מחזקת את המדרג באמצעות מתן זכויות יתר לקבוצות מסוימות ובה בעת מכוננת זהויות "אחרות" הנחשבות כפחותות ערך . לאחר שפני המציאות החברתית מובְנים כך, לא נותר למציאות הסמלית, ובמרכזה התקשורת, אלא לייצג את אלו הנמצאים במרכזה של המפה החברתית . תהליכים אלו - האדרה והכללה מצד אחד והדרה והאחרה מצד אחר - מתרחשים הן במציאות החברתית והן בזו הסמלית ושתיהן כאחת מחזקות ומשעתקות זו את רעותה . בספר זה, הראשון מסוגו בעברית, אנו מבקשים לבחון את אופני הייצוג של קבוצות "אחרות" באמצעי תקשורת שונים, תוך הדגשת הייצוג הטלוויזיוני המהווה עדיין את לב המרחב הציבורי . סוגיית הייצוג מרתקת לנוכח מאפייני תקופתנו : הקפיטליזם המאוחר בעידן הפוסטמודרני . כלומר, אנו חיים בעולם של דימויים שאותם אנו צורכים ובעזרתם אנו מכוננים את ה"אני" שלנו . כך, בעידן שבו אידיאולוגיות שונות קורסות, מחד גיסא ; וזהויות חדשות - במיוחד כִלְאיוֹת ( הִיבְרידיוֹת ) - מתפתחות, מאידך גיסא, חשיבות הדיון בסוגיית הייצוג מקבלת משנה תוקף . ואכן, סוגיה זו נדונה ונחקרת מזה כארבעה עשורים . חוקרי תקשורת רבים מתעניינים בחשיפת הנכחתן או היעדרן של קבוצות חברתיות מסוימות בזירה התקשורתית על ערוציה ותכניה השונים . אחד ההוגים המרכזיים שניעזר בעבודתם הוא סטוארט הול ( Hall ) , שקבע שייצוג תקשורתי הוא חלק חיוני מתהליך ייצור המשמעות בכל תרבות . לטענתו, ייצוג פירושו שימוש בשפה המביעה משהו משמעותי על אודות אובייקטים / סובייקטים או ביטוי של העולם באופן משמעותי . הדיון הנוכחי בייצוג שואב את מקורותיו מגישות הגותיות ומחקריות שונות בחקר התקשורת, אולם מתמקד בעיקר ברעיונות שפותחו בלימודי תקשורת כתרבות . אנו שותפים לתפיסה שלפיה

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר