|
|
עמוד:10
רבד חתפ 10 לבלתי נראית, ועודדה תפיסה של החילוניות כהומוגנית, אוניברסלית, טבעית וא-היסטורית . הבנה עמוקה של חילוניות מחייבת, לפי אסד, פרובלמטיזציה של ההנחות הללו, תוך מיקומה של החילוניות בזמן ובמרחב, כולל התייחסות לדת שמתוכה ומולה צמחה חילוניות פרטיקולרית כזו או אחרת ( וראו גם Jakobsen and Pellegrini 2008 ) . פרובלמטיזציה של ההנחות לגבי חילוניות בישראל תיעשה בספר הנוכחי באמצעות התמקדות באמונה שבחילוניות, במסגרת מה שאני מכנה סוציולוגיה של אמונה — שימוש בכלים הלקוחים מהשדה הסוציולוגי לבחינת תופעת האמונה, הן במרחבים דתיים והן במרחבים חוץ-דתיים, ובהם גם החילוניות על סוגיה השונים . תחום מחקר זה מוציא את האמונה מהגטו של מחקרי הדתות והסוציולוגיה שלהן ומביא אותה אל מרחבים נוספים . במסגרת התחום הסוציולוגי הזה, חילוניוּת אמונתית איננה אוקסימורון, אלא תופעה חברתית . בה בעת, כיוון שלא ניתן לחקור אמונה מבלי לעסוק בתכניה, סוציולוגיה של האמונה גם מטשטשת את הגבולות שבין הסוציולוגיה ה"חילונית", שעניינה במבנים ותהליכים חברתיים, לבין התיאולוגיה ה"דתית", המבקשת לברר טענות אמת שונות ביחס למה שאנו נוטים לכנות "אלוהים" והיחסים בינו לבין האדם . צעדים מחקריים אלה, המטשטשים בין ה"דתי" ל"חילוני", לא עומדים בחלל ריק, אלא מתקיימים בתוך פרדיגמה מחקרית קיימת הנקראת פוסט-חילוניות . פרדיגמה זו מוקדשת להתבוננות מורכבת ולא דיכוטומית על נופים חילוניים - דתיים שונים, תוך התמקדות בדרכים שבהן שתי הקטגוריות ההפוכות כביכול של חילוניות ודת מתמזגות . על פרדיגמה זו ועקרונותיה ארחיב במהלך הספר . הבנת עומק של חילוניות אמונתית מחייבת הכרה בכך שאמונה וחילוניות אינן מושגים אל-מגדריים ( וגם לא על-מגדריים ) , וכי הם מתקיימים בתוך משטר תרבותי הנוטה, גם כיום, לאמץ עקרונות פטריארכליים המדכאים נשים ומציבים אותן במיקום חברתי נחות משל גברים . הדבר בולט, כמובן, בדתות האברהמיות, כגון היהדות, אך איננו מיוחד להן בלבד, משום שהפטריארכיה עומדת עדיין גם בבסיס החילוניות . לפיכך, הניתוח בספר לא רק יתמקד בנשים, כמשקל נגד להתמקדות פטריארכלית בגברים, אלא יציב את חוויותיהן כנשים במרכז העיסוק שלו . בכך הולך הספר בדרכן של חוקרות דת פמיניסטיות, המציעות לראות בחוויות ובפרשנויות של נשים כלי מרכזי לניתוחים סוציולוגיים ותיאולוגיים כאחד ( ראו למשל Mulinari and Sandell 1999 ; Hogan 2016 ) . המחקר האמפירי המוצג בספר מתבסס על 31 ראיונות עומק חצי מובנים שקיימתי ביוני - ספטמבר 2015 עם נשים חילוניות-מאמינות יהודיות בישראל . הבחירה התיאורטית במדגם של נשים בלבד הייתה גם בעלת משמעות מתודולוגית : המדגם הסלקטיבי אִפשר לקבע את המשתנה המגדרי וכך להאיר שונויות נוספות
|
|