מבוא חרדיות מזרחית ולאומיות־שכנגד

עמוד:13

המצנפת והדגל | נסים ליאון 13 את הרעיון כי המדינה היא גוף ריבוני העומד בפני עצמו ) Hallencreutz and Westerlund 2002 ( , שכן לשיטתן , הריבון הבלעדי הוא האל , והחוק הראוי להנחות את האזרח , ולכל הפחות לשמש לו מקור השראה ישיר , הוא החוק הדתי או הטקסט המקודש . אותן קבוצות רואות במדינת הלאום גוף כוחני ביסודו , המאיים על אורח חייהן הייחודי ולכן הן מתרחקות ממנו . הדברים יכולים ללמד על עוצמת התמונה הדיכוטומית המלווה , באופן אינהרנטי , את הדיון ביחסי דת ולאומיות . עם זאת , ספרות המחקר מצביעה גם על אפשרויות אחרות . הנה שתיים בולטות הנוגעות לענייננו בספר זה : אפשרות אחת היא שהאורתודוקסיה הדתית השמרנית תראה במדינה כלי פוליטי שיכול דווקא להגן על אמונותיה ועל סגנון חייה במציאות משתנה . מכך יכול להתפתח מצב שבו חוגים דתיים שמרניים , העוינים את האידיאולוגיה של מדינת הלאום , ירתמו את משאביה החומריים של המדינה לשרידותם במציאות המודרנית , תוך דחייה של האידיאולוגיה עצמה . זה למעשה מה שקרה בישראל : הסקטור האולטרה-אורתודוקסי החרדי נהנה מתקציבי המדינה החילונית המאפשרים לו לשמר אורח חיים קהילתי ודתי מסוגר וייחודי , תוך השהיית הביקורת המוחצנת שלו על האידיאולוגיה הציונית ) פרידמן 1991 ( . אפשרות אחרת היא התפתחות דתית-לאומית שבה האורתודוקסיה השמרנית תראה לכתחילה , עין בעין , את שאיפות הריבונות של הקבוצה האתנית או הדתית המזוהה עמה , ותפתחַאידיאולוגיות דתיות-לאומיות או אף דתיות-לאומניות . אפשרות זו יכולה להתרחש על ידי פיתוחן של מערכות פוליטיות וסמליות של שותפות חברתית מקודשת , היכולה לסמן את גבולותיו של הלאום או של הגרעין האתני המדומיין שעליו הוא נשען ) 2003 Smith ( . כך קרה לדוגמה במדינות הפוסט-קומוניסטיות ) למשל : 2005 Knox ( , בקונפליקט הדתי באירלנד ) 2006 Mitchell ( וכמובן בסכסוך הפלסטיני-ישראלי , כשבצד הפלסטיני נוצרה התגבשות אידיאולוגית-לאומית של תנועת האחים המוסלמים בשטחי הגדה המערבית ועזה בדמותו של חמאס ) משעל וסלע 2006 ( , ובצד הישראלי התגבשה גישה לאומית-דתית טריטוריאלית נוסח גוש אמונים ) פייגה 2003 ( , או התנועות המשיחיות המבקשות לבנות את בית המקדש בהר הבית ) ענברי 2008 ( . אך כאן יש להבחין בין שתי התפתחויות . האחת היא לאומיות הצומחת מתוך האידיאולוגיה הלאומית גופא , מתוך ביקורת פנימית או מתוך רצון בגיוון של עקרונותיה . לאומיות זו מכונה לרוב בספרות המחקר ' לאומיות דתית ' ) יורגנסמאייר 2002 ( ; האחרת צומחת מתוך תחרות עמה , והיא מלווה בביקורת חיצונית ושלילה של עקרונותיה אך חיקוי של יעדיה . את האחרונה אני מבקש לכנות " לאומיות-שכנגד " . מושג זה - לאומיות-שכנגד - מבקש לבטא קבלה לכתחילה של העיקרון הלאומי המודרני כגורם היסטורי מארגן , תוך הצגת מודל

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר