|
|
עמוד:11
11 מהאולטרה-סאונד לצבא נושא המחקר נבט בתוכי ממקום מאוד אישי - מפחדיי הכמוסים ביותר, שעד לשלב זה הייתי מודעת להם רק בחלקם, לאבד את בניי בצבא . זה לא תהליך קל להפוך "תחושות בטן" עם גוון כה מאיים לעבודת מחקר המחויבת ללוגיקה ומתודולוגיה הניתנות לבדיקה, לביקורת ולציון . עבורי היה הדבר קשה שבעתיים מאחר שבתקופת המחקר חמשת ילדיי היו בשירות צבאי קרבי, לפניו ואחריו . ניתוח הרגשות הקשים שביטאו ההורים, תוך הסרת ההגנות מהטקסט והיחשפות לדינמיקות רגשיות קשות שהיה אפשר לגלותן רק בעת ההסתכלות בזכוכית מגדלת, הייתה חוויה מציפה ולעתים קשה מנשוא . על מנת לעמוד במשימה הרגשית שיתפתי את הקרובים אליי באותם רגעים קשים ו / או מרגשים : ד"ר איתן לבוב האיר את דרכי על ידי הפניית הפנס לפינות החשוכות שבהן מסתתרות ההבנות החמקניות, מלווה את חיי מקרוב, מאיר ומעיר, מפרה ביצירתיות ומחמם את הלב עם חיוך . בהיותו ובתמיכתו אִפשר את הדרך . אחי האהוב חיים מן, שמתחילת התהליך התעקש ללמד אותי את רזי המחשב לפני שאצלול בתוך ים הנתונים . זמינותו בסבלנות אין קץ ותמיכתו בי לאורך חיי, למרות עיסוקו כעורך דין ואיש עסקים עסוק, מוערכים על ידי עד למאוד . אודי אחי, אלה ורותי גיסותיי ושלמה גיסי, וכן טלי אֵלון חברתי כאחותי, המוכנים תמיד להקשיב ולהכיל, ואחייניי כולם, ובמיוחד אמוץ ועידו שתרמו לעבודה באופן פעיל . יואל, אב ילדיי, אִפשר בתמיכתו הרגשית והמעשית ובאמונו בי את התמסרותי למשימה . ומעומק לבי אני מודה לאחרונים החביבים, יקריי, חמשת ילדיי - אסף, אפרת, ארי, אלון ואלה - שהיו שותפים ומעודדים לאורך כל הדרך . שלושת הבנים הוסיפו את נקודת מבטם כחיילים בשירות קרבי, לפני שירות ואחריו . חמישתם התעדכנו בממצאים, הקשיבו לפרקים הנכתבים ועודדו אותי לעבוד גם כשהיו צריכים אותי על
|
|