פתח דבר: היבטים כלכליים ומסחריים בתקופת חז״ל

עמוד:14

14 איפה הכסף ? עדיין אינו יכול לשנות את שעות העבודה ולכפות על הפועלים שעות נוספות . תוספת השכר היא רק עבור עבודה טובה יותר ( “עבידתא שפירתא״ ) , ולא עבור זמן נוסף . לאחר מכן באים דברי החכם ריש לקיש : “פועל, בכניסתו — משלו, ביציאתו — משל בעל הבית״ . ריש לקיש עוסק בשאלת זמן ההגעה לעבודה והחזרה הביתה . על חשבון מי הזמן הזה ? בפירוש דברי ריש לקיש הוצגו דעות רבות . הנה הסברם הפשוט, שהביא תלמידו, ר׳ אבהו, כפי שנמצא במדרש תהילים — “שצריך הפועל שתזרח לו השמש בשדה במלאכתו, וצריך בעל הבית שתהא משקיע הפועל בביתו״ . כלומר, בשקיעה, בחושך, צריך הפועל להיות בביתו, לכן ה״יציאה של בעל הבית״ פירושה שיציאת הפועל לביתו תהיה על חשבון בעל הבית — המעביד ( כדי שיגיע הביתה לפני החשכה ) . והכניסה — היא הכניסה לעבודה . זה הזמן מההשכמה ועד תחילת העבודה עם הנץ החמה, שהוא על חשבון העובד . אפשר לסכם ולומר בעניין זכויות הפועלים — יש מצד חז״ל יחס של כבוד לשכרם, מזונם וזמנם של הפועלים, האנשים שענף החקלאות החשוב נשען על עבודתם . עול המיסים היהודים היו חייבים לשלם מיסים רבים לשלטונות . בארץ ישראל המיסים היו כבדים ביותר . למשל, החל משנת 70 נאלצו היהודים לשלם מס גולגולת בסך שני דינרים לכל אדם, בגיר או קטין, לכבוד מקדש יופיטר ברומא . בנוסף לכך, היה קיים מס “ארנונא״ ( זו לא הארנונה של ימינו ! ) . זהו מס שחויבו כולם לתת מתוך היבולים — תבואות, ירקות, פירות . כמו כן, היה חיוב לארח אנשי צבא רומים בבית ולספק להם את כל מבוקשם . בתלמוד הבבלי, מסכת בבא בתרא, דף ח׳, ע״א, אנו קוראים על “מס כלילא״ — מס הכתר . כאן מסופר כי ר׳ יהודה הנשיא מבקש

אוריון הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר