|
|
עמוד:10
10 מבוא אלוהים נגלה לפיכך הן בכתבי הקודש והן בטבע ומפורש על ידי הכנסייה הנוצרית באמצעות הבישופים והתיאולוגים שלה . לכן, במרוצת ימי הביניים הוכתרה התיאולוגיה בתואר "מלכת המדעים" ( Regina Scientiarum ) או "מדע המדעים" ( scientia scientiarum ) , בעוד שהפילוסופיה הטבעית, או המדע, כונתה "שפחת התיאולוגיה" ( philosophia ancilla theologiae ) . כ"מדע המדעים", התיאולוגיה הייתה שקולה לידיעה ( scientia ) . עליונות התיאולוגיה המשיכה להיות התפיסה השלטת בקרב דמויות חשובות ברנסנס ההומניסטי הנוצרי, כמו למשל דסידריוס ארסמוס שציין ש"התיאולוגיה היא 2 בדין מלכת המדעים" . טרם התפתחות המדע המודרני במאות ה- 16 וה- 17 - מדע המבוסס על פילוסופיה ניסויית, שפה מתמטית וסילוק שיקולים דתיים, תיאולוגיים וטלאולוגיים מהסבר פעולת עולם התופעות של הטבע - היסוד לגישה המדעית ( Scientia , כלומר ידע, ידיעה ) היה מבוסס על מחשבת ימי הביניים, הסכולסטיקה והרנסנס שבהן 2 . Desiderius Erasmus, Adagia, IV, V, 1, in : Desiderii Erasmi , Roterodami opera omnia, ed . Jean Lclerc ( Leiden , 1703 - 1706 ) , II, 1053 F כבר במאה ה- 13 הופיעו כמה קבוצות, כגון אלה הקרויות האריסטוטלים הקיצוניים, או חסידי אִבְן רוּשְד שהיו קשורים לאוניברסיטת פריז, אשר התקיפו בגלוי ובמישרין את ההשקפה שהתיאולוגיה היא מלכת המדעים . ראו Gordon Leff, The Dissolution of the Medieval Outlook ( New York : Harper and Row , 1976 ) ; Etienne Gilson, Reason and Revelation in the Middle Ages New York : Charles Scribner , 1938 ) ; Edward Grant, The Foundations ( of Modern Science in the Middle Ages : Their Religious, Institutional and Intellectual Contexts ( Cambridge : Cambridge Univ . Press , 1998 ) , Physical Science in the Middle Ages ( Cambridge : Cambridge Univ . Press, History of Natural Philosophy : From Ancient World to the , ) ] 1971 [ 1993 Nineteenth Century ( Cambridge : Cambridge Univ . Press 2007 ) , Science and Religion , 400 B . C . to A . D . 1550 : From Aristotle to Copernicus Baltimore : Johns Hopkins Univ . Press , 2004 ) , and God and Reason in ( the Middle Ages ( Cambridge : Cambridge Univ . Press, 2001 )
|
|