|
|
עמוד:10
10 שגית בלומרוזן-סלע אשתמש לאורך הספר במושג אס"ים, כפי שמקובל בשיחים פנימיים של האס"ים עצמם כקיצור ל"אספרגרים", "אנשי ספקטרום" או "Autism Spetcrum" ; באנגלית משמשת המקבילה "Aspies" ) . סביר להניח שכמעט כל מטפל מנוסה נתקל בחייו המקצועיים באס"ים אף מבלי שידע על כך, משום ששיעורם באוכלוסייה גבוה ( במחקר עדכני נמצא כי שיעור האוטיסטים באוכלוסייה מגיע ל- 1 1 ושיעורם אף גבוה בקרב הפונים מ- 54 ; ראו 2020 . Maenner et al ) , לטיפול, משום שהם מתמודדים עם אתגרים נפשיים ניכרים מבחינה רגשית, תפקודית, חברתית, בריאותית, תחושתית ותעסוקתית, ואלה מביאים רבים מהם לפנות לשירותי בריאות הנפש . אעיד שבמהלך שנות עבודתי כמטפלת במסגרות ציבוריות ופרטיות הזדמנו לפתחי, לטיפולים או לאבחונים, רבים אשר לא זוהו כאס"ים על ידי המערכת, ויש להניח ששיעור דומה נקרה לפתחם של מטפלים אחרים מבלי שידעו לזהותם ככאלה . מאז שהתחלתי לעסוק בנושא אני מזהה חדשות לבקרים בעזרת משקפיים חדשים אלה אס"ים רבים - בקרב מטופלים בעבר ובהווה, בקרב מאובחנים ומכרים רבים אחרים שלי - ונוכחת שוב ושוב מה רב מספרם של האס"ים הבלתי מאובחנים בקרבנו . תת-האבחון של אספרגר מביא לעיתים קרובות לאבחנות שגויות ולטיפולים בלתי מתאימים אשר מעוררים תחושות תסכול וחוסר יעילות הן בקרב מטפלים והן בקרב מטופלים, ולאור זאת יש צורך דוחק וממשי בהיכרות רבה יותר של אנשי מקצוע עם היבטים שונים של אבחון וטיפול במבוגרים בעלי אספרגר . אני סבורה שכמטפלים מחובתנו להכיר ולדעת לזהות את מאפייני האספרגר כדי לסייע למטופלים הרבים שבאים אלינו בחוסר ידיעה, חוסר 1 . מדובר במחקר רשמי של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן ( CDC ) , שבדק את שיעור הילדים עם ASD בשכבת גיל אחת במדינות שונות בארצות הברית בשנת 2016 .
|
|