|
|
עמוד:14
14 פ ר ק מ ב ו א : ה ל כ ה ו א ג ד ה לדרך העיון באגדה סוגיית האגדה הבבלית משולה לבניין בנוי לתלפיות המורכב מאבני גזית ששויפו היטב . כמו הבניין, גם הסוגיה מורכבת מאבני יסוד, שעובדו ועוצבו כך שישתלבו במבנה הכללי של הסוגיה . יש והמקור הוא פיסקה ממדרש תנאים על התורה, ויש שהוא סיפור מאגדות האמוראים . יש שמשובץ בסוגיה מאמר בודד של תנא או אמורא, ויש שמובא קובץ מאמרים מאת חכם אחד, או קובץ דרשות של חכמים שונים על פסוק אחד . לעיתים, יצוטט מאמר או מדרש, ובהמשכו פירוש מחכם אחר, "שקלא וטריא" של הגמרא, או ראיה הסותרת או תומכת את המאמר או את הפירוש המוצע לו . רכיבים אלו, סודרו מעשה אמן על-ידי עורכי הסוגיה והתוצאה המונחת לפנינו היא סוגיה מעוצבת והרמונית . נקודת מוצא זו מכתיבה את דרך לימודנו בסוגיית האגדה . ראשיתה אנליטית- מפרדת, וסופה סינתטית-מלכדת . את הלימוד יש לפתוח באיתור ובזיהוי מקורות הסוגיה . בדרך כלל, מימרות, מדרשים וסיפורים, מתגלגלים בשינויי סגנון ונוסח במקבילות שונות, כדרכה של תורה-שבעל-פה שאינה מנוסחת באופן אחיד . 4 השוואת המקבילות מאפשרת לפרש באופן מדוייק יותר את המובאה שבסוגיה, תוך חשיפת האופן הייחודי שבו היא מנוסחת כאן, והתאמתה לשיבוץ במכלול הסוגיה . הבנת הפרטים המרכיבים את הסוגיה מכשירה את הקרקע לשלב הבא בלימוד הסוגיה : הבנת המבנה הכולל שלה ומעשה העריכה, הקרוי בפי הגאונים "הילוך השמועה" . חשיפת אופן בחירת המקורות ושיבוצם לכלל סוגיה שלמה או דרשה כוללת המאפשרת להתרשם מן המגמות של בעלי הסוגיה, הרעיונות שאותם רצו לפתח והדרך שבה רעיונות אלה מתפתחים בתוך המהלך הרצוף של הסוגיה . הנחת המוצא של פירושנו היא שיש לתלמוד יד עורך מכוונת, ולכן כשם שאנו מקפידים ללמוד סוגיה הלכתית בדקדוק הפרטים אך גם בתשומת לב לרצף ה"שקלא וטריא" למבנה ולסדר, כך יש ללמוד גם סוגיות אגדה, שהרי ככלות הכול מדובר באותם עורכים . לדעת רוב הראשונים, יד מכוונת נתנה לתלמוד הבבלי את דמותו הסופית והמעוצבת יפה, ואין מדובר כאן בגיבוב לא מסודר של מקורות מזמנים שונים ומאיכויות שונות . 5 מה שנכון לסוגיות ההלכה, נכון גם לגבי האגדה . אמת הדבר, שבניגוד לרצף הסוגיה ההלכתית המתנהלת בעזרת מערכת מפורטת של מונחי דיון ו"שקלא-וטריא", סוגיית האגדה מציבה לפעמים מאמר אחרי
|
|