מקורות

עמוד:10

01מבוא תנאית - השבועה בספרות הקד םב . . ה ש ב ו ע ה ב ת נ " ך 1 , תים קרובות בהקשרים שונים . המקרא עצמו מורכבילא נעסוק כאן בשבועה בתנ"ך, היא מופיעה לע את חשוב רק מה הבינו חכמים ת זוננו . במסגרוניתן להסיק ממנו מסקנות רבות שאינן בתחום די מהתנ"ך . זאת אנו יודעים בזכות אמירות גלויות של חז"ל ( אמירה מפורשת שכך הבינו ) או מה עשויים גיון והדרשה של חז"ל . יהיו להבין לפי דרכי הה בהקשרים אלו : מופיעהבמקרא השבועה 1 ניויבון לנתריביןהדדית ( או בלתי"הדדית"בעיקר בברית נאמנות ,א . הבטחה לעתיד כגון אברהם , ) בסגנון זה גם הבטחות של ה' לעובדיו, . יעקב ויוסף וכו' ; אברהם ואבימלך ; ועבדו ; יעקב ועשו ( בתנ"ך ) היא השבועה לאברהם : ןהראשונה שבה שַּ֖כְתָאֶת-בִּנְךִָּ֥ אֶת-יְחִּידֶֶֽךָ : כִֶּֽי-בָרֵָ֣ךְא חָזֶֶּ֔ה וְלִֹּ֥"ויֹֹּ֕אמֶר בִִּּ֥י נִּשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם ה' כִִּּ֗י יַ֚ען אֲשֶֶׁׁ֤ר עָשִִּׂ֙יתִָׂ֙ אֶת-הדָבָָ֣ר ה יז ) . - אֲבָרֶכְךִָּ֗ וְהרְבָָּ֨ה אַרְבֶֶׁ֤ה אֶֶֽת-זרְעֲךִָׂ֙ . . . " ( בראשית כב טז בדרך כלל נשבעים שני הצדדים הבאים בברית, או שאחד נשבע לפי בקשת השני ( יוסף לפי בקשת "וישְׁבע יוֹסֵף : גם האחד משביע את האחריםתיםיאך לע,י" ) בראשית מז לא "ויאמר השבעה ל – יעקב "וישְׁבע : וכן,אֶת בְנֵי יִּשְרָאֵל לֵאמֹר פָקֹד יִּפְקֹד אֱלֹהִּים אֶתְכֶם וְהעֲלִּתֶם אֶת עצְמֹתי מִּזֶה" ( בראשית נ כה ) אֶת הָעִּיר הזֹאת אֶת . . . " ( יהושע ו כו ) . הקוּם וּבָנָיְהוֹשֻׁע בָעֵת ההִּיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִּישׁ לִּפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָ יהושע השביע את בני ישראל בעתיד . מבחינה משפטית בני העתיד לא נשבעו, אך מבחינה פוליטית זו התחייבות של המנהיג בשם העם, כלומר בשם הציבור שהוא מייצג . צריך להישבע לפיעהעליו שבולת מוטשוחז"ל פירשו שמי ,בדרך כלל השבועה היא של אדם על עצמו ( להלן פ"ג מי"א ; פ"ד מ"ג ; "אמן"הוראת בית דין, ואם נשבע מפי אחר עליו להסכים לשבועה באמירת . אנו נציע שבהלכה הקדומה אפשרו לאדם להטיל שבועה או נדר על אחר, אך ) מ"ה ועוד - פ"ה מ"ב לכך ראיותתו . ל בעל על אשרק למקרה של הטלת שבועה שאת האפשרותההלכה התנאית צמצמה שתיזכר גם להלן בסמוך . ,כגון במשנתנו פ"ד מ"י,מספר התובע משביע את העדים שאם יש להם ,כגון שבועת עדות,ב . בהקשר ספציפי של שבועות פרטניות 2 וכן בשבועת הסוטה ( התחייבות שבעבר הייתה נאמנה לבעלה,עדות "יבוא ויעידוני" ) , וכן בשבועה "על כָל דְבר פֶשׁע על שׁוֹר על : הואמבוססת עליו שבועת העדות שהפסוק ות . לחיזוק העדבבית משפט יָבֹא דְבר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר ירְשִּׁיעֻןהָאֱלֹהִּיםחֲמוֹר על שֶה על שלְמָה על כָל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמר כִּי הוּא זֶה עד ונדון בו להלן . מבחינה, גם כאן פירוש הפסוק בעייתי, ) ב חוּ" ( שמות כיְשׁלֵם שְׁניִּם לְרֵעֵהאֱלֹהִּים 1 רית בין שווים . הואבמקרא הבריתות המדיניות בין מעצמות למלכויות חסות הוצגו והתבצעו בדרך הדומה לב . ברית בין הבתרים למשל היא דגם לברית כזאת בין שני צדדים . הדין לברית בין ריבון העולם לנתיניו 2 גלגול""ב, אך זו כבר דרשה המבוססת על כך שאכן יש ראו סוטה פ"ב מ, חז"ל דרשו שהיא נשבעת גם על העתיד פ"ג מ"ה . ראו להלן, ויש שבועה שהיא התחייבות עתידית",שבועה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא