|
|
עמוד:13
פועלים בתרגום | יהודה שנהב-שהרבני 13 הקריאה במאה השמונה-עשרה והגיע לשיאו בתחילת המאה העשרים בפיצול הממוסד בין מתורגמנות ותרגום . על הרציונל לקרע הזה ניתן ללמוד ממניפסט שפרסם בשנת 1952 ז'אן הרברט, שהיה מראשוני המתורגמנים הסימולטניים, שבו הזהיר כי אין לערבב בין מתורגמנות ותרגום משום שמדובר בטכניקות מנוגדות 7 הפיצול בין מתורגמנות לתרגום שהמפגש ביניהן עלול לגרום ל"הרס הדדי" . מבוסס על הפרדה מלאכותית בין דיאלוג אוראלי שמתרחש באינטראקציה סינכרונית ובין הטקסט הכתוב, המושהה בזמן, והוא מתבטא ב"לטיניזציה" של התרגום הספרותי, כלומר בהעדפת הכתב על הדיבור . באופן פרדוקסלי, דווקא בסוף ימי הביניים, תקופה שבה הפנו השפות המדוברות עורף ללטינית וקיבלו חיים משל עצמן, עבר התרגום תהליך בכיוון ההפוך — חזרה אל המסורת הלטינית של העדפת הכתב על הדיבור . באמצעות קריאה לאחור של שני הקרעים הללו אטען שמודל התרגום הספרותי שהתמסד בעת החדשה במסורת הניאו-קלאסית הוא שארית "מנוונת" של מודל תקשורת שאיבדה את יכולת הדיאלוג . במילה "מנוונת" אינני מתכוון לומר שהתרגומים מנוונים או שאינם ראויים, אלא שהרלוונטיות שלהם לתקשורת ולדיאלוג התנוונה והם הפכו לחוליה במעגל הרמנויטי הסובב בצירים שונים של זמן ומרחב . פרקטיקת התרגום המודרנית החריגה את הדיאלוג ( יש כמובן יוצאים מן הכלל שעליהם אעמוד בהמשך, כמו תפיסת התרגום הדיאלוגית של פרנץ רוזנצווייג, מרטין בובר, מיכאיל בכטין ואומברטו אקו ) , פיצלה בין מסורת אוראלית וטקסטואלית, וביטלה את ריבוי הגרסאות שהיה בעבר חלק בלתי נפרד מתקשורת הדדית . במילים אחרות : התרגום הפך ממיידי למושהה או מסימולטני לעוקב — וגזר על פועלי התרגום אֵלֶם, בדידות והסתגרות . כאשר התכנס התרגום המודרני לתוך הספרות הוורנקולרית הוחלפה התקשורת הדיאלוגית בלינגוויסטיקה, הקהילה הוחלפה באינדיבידואל, וידיעת האחר הוחלפה בידיעה עצמית . התיאוריות הקלאסיות בתחום המכונה "לימודי תרגום" ( translation studies ) נשענות בעיקר על לינגוויסטיקה, פילולוגיה והרמנויטיקה, ועד לפני כשלושה עשורים הן החריגו את הפוליטיקה והסוציולוגיה מן הדיון . הפילולוגיה וההרמנויטיקה התפתחו בד בד עם התרגום ואף התעצמו בזכותו, אך באופן פרדוקסלי לכדו אותו בגבולותיהן . הן מתבססות על עיקרון של "אינדיבידואליזם מתודולוגי", שלפיו אינדיבידואל ( "שם המתרגם" ) מפרש בגפו את טקסט המקור, שולט בפרשנות הטקסט וכותב אותו מחדש כאילו נכתב במקור בלשון היעד . האינדיבידואליזציה של התרגום באה לידי ביטוי גם בשיח פסיכולוגיסטי שכולל 7 . Herbert, Manuel de l’Interprète
|
|