פתח דבר

עמוד:10

פתח דבר 10 במגילת אסתר מוזכרים "סופרי המלך" שתפקידם היה "להעתיק" את צווי הממלכה למאה עשרים ושבע שפות : וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ, וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה, מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשֹׁנוֹ ( אסתר ח, ט ) . בצוות העצום שהביא איתו נפוליאון למצרים מוזכרים ה"דְרָגוֹמָנִים" — שיבוש של המילה תֻּרְגֻ'מַאן ( ترجمان ) בערבית ( ששורשה כנראה מאכדית ) , שחדרה בימי הביניים לשפות האירופיות וחזרה בתנועה סיבובית לקוסמולוגיה הלשונית הערבית . וכך הלאה, בזמנים ובהקשרים שונים ניתן למצוא שלל הגדרות וכינויים כמו לחשנים, מתווכים לשוניים, משכתבים, מפענחים, מדובבים ומתורגמנים . בשלב זה אתייחס לכל הכינויים הללו בשם המכליל "פועלי תרגום" — כדי שלא להתמסר עדיין להגדרות המצמצמות שהתמסדו בעת החדשה . הכינוי "פועלים" מתייחס בחלק הראשון של הספר למשמעות של workers או ,laborers ובחלק השני שלו יסחוף משמעות נוספת של פעולה במובן של "שחקנים", actors . ההבדלים בין המובנים השונים יתבררו בהמשך . במיתוס המקראי קרס מגדל בבל בשל ההיבריס של בני האדם, אולם אם נגרור את המיתוס הזה הלאה, אפשר לראות בפועלי התרגום אנשים עם היבריס . מי היו המתרגמים הראשונים ? איננו יודעים, אולם הם היו ללא ספק בגדר כופרים שהפרו את הצו האלוהי . הגרסאות השונות של מיתוס בבל מתעלמות מן המתרגמים אשר צצו מבין ההריסות . האם המתרגם הראשון היה חלפן של מילים ? אדם שהתפרנס מן הכלכלה הפוליטית של הלשון ? מסוג האנשים שעטים על כל הזדמנות ומשבר כדי לתווך ולעשות עסקים ? אולי היה המתרגם הראשון מסוג האדם המורד ? החילוני הראשון שכופר בצו האלוהים, כמו פרומתאוס שהביא את האש לבני האדם בניגוד לרצון האלים ? בין שהיו חלפנים של מילים, מורדים או כופרים אחרים, הפרו המתרגמים הראשונים את הצו האלוהי של הבלבול בין השפות . המתרגמים אינם מוזכרים בטקסט המקראי ולא באף אחת מן הגרסאות הרבות שלו . גם כאשר עסקו הפרשנויות של סיפור מגדל בבל בתרגום — למשל ז'אק דרידה ב- Des Tours de Babel — המתרגמים הם שקופים, כאילו המחיקון שלהם הוא מהותי למיתוס . במיתולוגיה היוונית היה הרמס, שעל שמו נקראת ההרמנויטיקה, שליח האלים שתיווך בינם ובין בני האדם, ונחשב לשקרן, תככן ונוכל . לעומת זאת, במאה התשע-עשרה, בשיאה של המהפכה הפילולוגית, חלה תפנית ומיתוס בבל המקראי קיבל משמעות חיובית ; פועלי התרגום החלו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא