|
|
עמוד:174
174 מ ש נ ה ס דו ר ה : אֶרֶץ תִּקְוָה ועקיף, כמו סוג האבן הנמצאת מעליו, חוזקה ומצבה אל מול הסלע הנמצא תחתיה, רגיש לרעידות אדמה וכו' ( ראו פרדוקס הזהה של לייבניץ ושל י' עתי בנספח ל מורהאנכי ) . המשנה הסדורה רואה ומכירה באפשרות של חוויות חיים מסוגים שונים, המעלות או מורידות את החי באיכות רגעי משך תנע אושרם . האדם, למשל, בדרגת הכרה רביעית לשיטתו של שפינוזה , בהיותו בהגשמה פעילה, ב- bliss פועל ומתרחש, חווה בריאה, יצירה ועשייה בפועל . המשנה מכירה באפשרות שיהיה אפשר לראות, להכיר ולתקשר גם באופן אחר בין בני-אנוש וחי אחר או חיים אחרים בכללותם בטבע . a . היא — ב מאמרקצרעלאלוהיםהאדםואושרו , חלק שני, הקדמה, ( 2 ) , הערה 82 א' ( I ) , עמ' 142 , אומר שפינוזה : "נפשנו היא עצם או אופן . היא אינה עצם, שהרי כבר הוכחנו שלא ייתכן בטבע עצם מוגבל, לכן היא אופן", וממשיך ואומר באותה הערה ב- ( VI ) : "ידיעה, אידיאה וכו' . זו של כל דבר פרטי הבא לידי מציאות ממש, היא-היא, אומרים אנו, הנפש של כל אחד מהדברים הפרטיים" . המשנה רואה ומכירה ב"היא", כ"רוח חיים", ש"היא" "רוח האדם", "היא" "יש" אונטולוגי, כאמור לעיל, אבל שפינוזה אינו אומר ש"היא" יש אונטולוגי ( כזה יש רק אחד לשיטתו ) , אלא אופן של יש אונטולוגי . המשנה הסדורה מסכימה עם שפינוזה להיות תופעת האדם ו"רוח האדם" סוג של "עצם מוגבל", אופן בעל סוף ככל התופעות, "יש" שהינו במרחב . לכן האנוש הוא תופעה, כ"יש" אונטולוגי הקיים במציאות הממשית והאמיתית ובניגוד ל שפינוזה הדואלי וסיבתי, אין חלוקה מצד המשנה הסדורה של נפש וגוף, חד המה . ייחודו של האנוש "היא" באיכויות תנועותיו, כמבואר ב תורתהמחוללים ו הגיונותאמסטרדמיים : פנומנולוגיהשל ההכרה , ונפשו ההולמת, הממשית והקונקרטית היא סך כל פעילויותיו ההוֹווֹת, רפלקסיה של האנוש הגנרי הטבוע גם ב"תודעה כללית" . b . ב פידון , כתביאפלטון , כרך שני, עמ' 34 , אומר סוקרטס בפי אפלטון : "שהנשמות היו גם קודם לכן, לפני היותן בדמות אדם, בנפרד מהגופים, ותבונה הייתה בהן" . בהמשך, בפוליטיאה, כתביאפלטון , כרך שני, חלק י', עמ' 558 , אפלטון ממשיך ואומר בשם סוקרטס שקיימת דואליות של הגוף והנשמה, ולשיטתו וזמנו — הנשמה מתגלגלת בכל הטבע החי : "שנשמתנו היא בת-
|
|