מבוא: העת החדשה המוקדמת: לדיוקנה של תקופה בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה  יוסי מאלי

עמוד:12

12 תולדות הרעיונות  העת החדשה המוקדמת בנושא, 10 אך כעבור עשור בלבד כבר נוסדה סדרת ספרים בהוצאה יוקרתית ( Cambridge Studies in Early Modern History ) ובעקבותיה התפרסמו סדרות דומות בהוצאות אחרות — יחדיו מדובר ביותר ממאה כותרים . נתונים אלו מעלים את השאלה : מה גרם להכרה בממשותה של תקופה זו דווקא בשנת 1970 בערך, ולהתעצמותה מאז ואילך ? ומי היו ההיסטוריונים שיצרו אותה הלכה למעשה ? במקרה זה אין היסטוריון בולט במיוחד דוגמת פיטר בראון שמיוחסת לו המצאת התקופה . וגם ההגדרות הכרונולוגיות שלה אינן ברורות כמו ההגדרות שהציע בראון ל'עת העתיקה המאוחרת', אף שברור למדי מתי הסתיימה : 1789 . אך מתי בדיוק החלה ? הדיון בהגדרה הכרונולוגית של העת החדשה המוקדמת נוגע למהותה, כלומר לשאלה מהי בעצם אותה 'עת חדשה' שהתקופה הנדונה מקדימה ומבשרת . מתי וכיצד ובמה בדיוק נעשה עולמנו 'מודרני' ( modern ) ? בשאלה זו עסקו חוקרים רבים מספור במדעי הרוח והחברה, אך היא חורגת ממסגרת הדיון של המבוא ושל הקובץ, שעניינו מוגבל לתולדות הרעיונות בתקופה הנדונה . אציין רק, בלי לפרט, שהרחבת מסגרת הדיון לתאוריות כלליות יותר של מודרניזציה תראה בין היתר שהעניין בהיסטוריה של העת החדשה המוקדמת ( או 'המצאתה' ) בשנת 1970 בערך נבע והושפע במידה רבה מהאקלים הפוליטי של שנות החמישים והשישים דווקא ; שכן המלחמה הקרה ומאבקי הדה - קולוניזציה בארצות 'העולם השלישי' עוררו דיון ער בסוגיית המודרניזציה והמעבר מהחברה הדתית - מסורתית הסגורה והפרימיטיבית של קהילת המאמינים בימי הביניים לחברה האינדיבידואליסטית הפתוחה והמשוחררת של ערי המסחר הגדולות במאות שלאחריהם ובימינו . 11 מכל מקום, לצורך ענייננו בסוגיה מוגבלת וקונקרטית יותר בהיסטוריה של העת החדשה המוקדמת אציין רק, וגם כאן בלי לפרט, כמה מאותן תופעות כלליות שהתרחשו בתקופה זו והיו קריטיות להתפתחויות הרעיוניות בה . החשובות שבהן היו הצמיחה הדמוגרפית של אירופה ; התרחבות הפעילות הכלכלית אל מחוץ לאירופה ; התחזקות המלוכה והתהוות ה'מדינה' ( State ) כנגד משפחות האצולה והשׂדרות המעמדיות הישנות ( estates ) , והשתלטותה על מערכות הצבא, המסים והמכסים, המשפט וכדומה ; הרפורמציה והפלורליזציה של דתות, כתות ואמונות ; המעבר מחיים בקהילה ( Gemeinschaft ) ובמשפחות גדולות לחיים של אינדיבידואלים בחברה ( Gesellschaft ) ובמשפחות קטנות ; הקולוניזציה והתפשטותה המסחרית והדתית - תרבותית של אירופה ברחבי העולם ; ההמצאות הטכנולוגיות והמכניזציה של הלחימה, התעבורה, התעשייה והמסחר ; ולבסוף, על רקע בעריכתו של משה סלוחובסקי, שכתיבתם ( בידי מחברים שונים ) הולכת ונשלמת : על סף העת החדשה : אירופה 1350 - 1600 ( רעננה : האוניברסיטה הפתוחה, 2014 ואילך ) . 10 George Clark, Early Modern Europe, from about 1450 to about 1720 ( Oxford : Oxford University Press, 1957 ) ; Herbert H . Rowen, History of Early Modern Europe, 1500 - New York : Holt, 1960 ) ( 1815 Garthine Walker, ‘Modernization’, in : Writing Early Modern History, edited by 11 G . Walker ( London : Hodder Arnold, 2005 ) , pp . 25 - 48

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר