מבוא

עמוד:14

המקומי ) על המכשיר לדעת את מקומו של המשתמש . דבר זה נעשה בדרכים שונות , כמו טריאנגולציה ממגדלי סלולר או שימוש בשבב ג ' י – פי – אס הנמצא בתוך המכשיר . אלא שלמידע בדבר מקומו המדויק של משתמש בזמן נתון אין ערך גבוה כשלעצמו . שילוב של מידע היפר – פרטי עם מקום מאפשר להפוך אפליקציה מבוססת מקום לבעלת ערך למשתמשים ולשפר את חוויית השימוש . סוגים כאלה של מידע הם למשל התנהגות ומיקום בעבר ( מהם החיפושים האחרונים ב foursquare מן האזור ? היכן חנה הרכב לאחרונה ? כמה " ציוצים" הגיעו מן האזור ?) , העדפות בקניות , מצב כרטיס האשראי והתנועות האחרונות בו . ככל שהפעילות ברשת אישית יותר וככל ששימושי הרשת נעים לכיוון שימושי אינטרנט אישיים ( , “( Me Centered Web " כן נוספים צדדים שלישיים המבקשים להרוויח כסף באמצעות שימוש בכלים החינמיים שסופקו לנו כדי לתקשר ולחלוק מידע . חברות כמו Klout ו – PeerIndex מבקשות להוציא מן המערך המסובך של כלל הרשת החברתית מספרים פשוטים שיוצמדו לכל אחד מאתנו , אם נרצה בכך ואם לאו . המצב שבו לכל אדם יש " מספר " — מעין גורם השפעה ( impact factor ) המבטא את מידת ההשפעה שיש לו — איננו מצב בדיוני . הקושי במצב זה הוא שהמספר יקבע אם נקבל עבודה , שדרוג בחדר המלון , דוגמית של מבצע בסופרמרקט , הלוואה או כל דבר אחר . גם אם ערכים של " פרטיות החלטתית " — במובן של החירות להחליט בעניינים שבצנעת הפרט , כגון נטייה מינית או הזכות לבצע הפלה , ובמובן של פרטיות מקומית ( כלומר , הפעלת השליטה במרחב פרטי פיזי כמו בית או חצר ) — נראים מוגנים ומוסכמים יחסית , כאשר מדובר בפרטיות המידע — העניינים נעשים מסובכים יותר . זאת ועוד : טכנולוגיות של כריית מידע מציבות סימן שאלה על עצם ההבחנה בין פרטי לציבורי . מצד אחד — מיזמים ואפליקציות פרטיים ניזונים ממידע ציבורי ומתוצרים של איסוף מידע על ידי השלטון , ומצד אחר — רשויות ציבוריות משתמשות במידע שנכרה על ידי חברות פרטיות ( למשל במעקב אחר http : // scholarlykitchen . sspnet . org / 2010 / 10 / 26 / rethinking - our - architecture - the - 6 power - of - me - vs - the - arrogance - of - we

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא