|
|
עמוד:10
א . מתברר שבישראל , כמו במרבית הדמוקרטיות המערביות , מסתמנת מגמת ירידה במספר האזרחים המצטרפים למפלגות , אך אצלנו היא תלולה בהרבה מזו שבמדינות אחרות . ב . הניתוח מלמד על תופעות בעייתיות של חברות מזדמנת , קצרת טווח , הקשורה למפקדים ההמוניים ערב הבחירות המקדימות במפלגות ( פריימריז . ( ג . מן הניתוח עולה כי מאז שנות התשעים של המאה העשרים רבים מחברי המפלגות בישראל נהנים מזכויות רחבות לעומת מה שהיה מקובל בעבר . הבולטת שבהן היא הזכות להשתתף בבחירת מנהיג המפלגה או אפילו בבחירת מועמדי המפלגה לכנסת . . 2 תופעות הלוואי השליליות בעידן הפריימריז והמפקדים ההמוניים בשנים האחרונות אנו עדים לקבלנות קולות ולגיוס חברים ו"סחר" בקולותיהם — לפעמים לטובת קידום אינטרסים תעסוקתיים ( איגודי עובדים , ( לפעמים כדי לקדם נושא אידאולוגי ולפעמים לצורכיהם הפרטיים של מגייסי החברים . מנהגים נלוזים אלו מובילים למצב שבו נוצרת קבוצה משמעותית של חברים שחברותם אינה כנה — הם אינם תומכים במפלגה שהם חברים בה ואפילו אינם מצביעים לה בבחירות . תופעה זו תורמת להעמקת ההבדלים בין מאפייני חברי המפלגה לבין מאפייני קהל מצביעיה , ועקב כך נוצרת בעיה בייצוגיות ובהיענות , כיוון שנבחרי המפלגה ( המנהיג / ה ו / או הנציגים בכנסת ) משמשים נציגיהם של שני קהלים שונים בהרכבם הדמוגרפי ובהשקפות העולם שלהם . . 3 מיהם חברי המפלגות בישראל ? מחקרנו בוחן , בין השאר , את ההיבטים הנוגעים למאפיינים הדמוגרפיים של חברי המפלגות בישראל ואת ערוצי הגיוס שלהם , עמדותיהם וההיקפים והדפוסים של פעילותם . מסקנותינו מבוססות על סקר מקיף , ראשון מסוגו , שנערך בשנת 2010 בקרב קבוצה מייצגת של 1 , 210 חברים בשלוש מפלגות מרכזיות ודמוקרטיות : קדימה , הליכוד ומפלגת העבודה . בקבוצת המדגם כללנו מרואיינים שבעת הסקר היו חברים באחת משלוש המפלגות ( 909 ) או חברים לשעבר . ( 301 )
|
|