|
|
עמוד:8
כפי שנראה , היסודות הבסיסיים המעצבים את הפרשנות , הם הדת ונקודת המבט האקסיסטנציאליסטית . כלומר , קירקגור מפרש את חייו ומתמודד איתם , מתוך שתי פרספקטיבות אלה . אולם ניתוח עמוק יותר יגלה לנו ששתי פרספקטיבות אלו אינן מנותקות זו מזו , הן משולבות וקשורות זו בזו ביחסים מיוחדים . הקשרים הבסיסיים בין השתיים מבוטאים בצורה ראשונית ועמומה במקצת כבר בשלבים ראשוניים ביותר בהגותו , בקטע היומן , 1 A 57 אשר לניתוחו אקדיש את הפרק הראשון . קטע זה משקף בצורה ראשונית את היסודות שיעצבו את הגותו של קירקגור ומכאן חשיבותו . מבחינה זו , התפתחות ההגות הקירקגוריאנית היא הנהרה ( אקספליקציה ) גדלה והולכת של עמדות היסוד הדתית והאקסיסטנציאליסטית והקשרים שביניהן . ספר זה ממוקד אפוא בניתוח היחס שבין שתי הפרספקטיבות , הדתית והאקסיסטנציאליסטית , כפרספקטיבות שעיצבו את ההתמודדות של קירקגור עם קיומו . לאור זאת , אמורה היתה נקודת המוצא של הספר לכאורה , להיות ניתוח של כל אחד מהיסודות — האקסיסטנציאליסטי והדתי בנפרד . אולם להערכתי , התועלת שבנקודת מוצא שכזאת מפוקפקת , ולא רק משום שנכתבו ספרים רבים בעניין , אלא משום , שכפי שאראה , לא ניתן להפריד בין שני יסודות אלו . ספר זה , בא לנתח לפיכך , את 'ו' החיבור שבין השניים , דהיינו , להצביע על המשמעות הדתית המצויה בניתוח האקסיסטנציאלי ועל המשמעות האקסיסטנציאלית המצויה בנקודת המבט הדתית . תיאור שתי נקודות מבט אלו והקשרים שביניהן , יחשפו בפנינו את אופי ההתמודדות של קירקגור עם קיומו . תיאור שלם זה הוא הוא המסע של קירקגור אל עצמו ואל אלוהיו . מבחינת המבנה , הספר אכן מחולק לשני חלקים נפרדים . החלק הראשון מתאר את היחס שבין האקסיסטנציה והדת מנקודת המוצא האקסיסטנציאלית , ואילו החלק השני מתאר זאת מנקודת המוצא התיאולוגית דתית . ההתאמה שבין שתי נקודות המוצא מגיעה לשיאה בהקבלה שבין פרק ו שבחלק הראשון לפרק ג שבחלק השני . כפי שהערתי , חקר הגותו של קירקגור מניח , בדרך כלל , הנחות רבות . תחילה , הנחות תוכניות אודות טיבה של הפילוסופיה בכלל וזו של קירקגור בפרט , לאחר מכן , הנחות מתודולוגיות אודות טיבה של הפרשנות ' הנכונה' ליצירתו . מכלול הנחות אלו והיחסים שביניהן , קובעים , בסופו של דבר , את המוצר — הפילוסופיה של קירקגור . לפיכך , השוני בהנחות
|
|