פרק שמונים־ושמונה פקודת מחלקת החנוך בדבר מונחים

. 1 ד'ר מוסינזון , מנהל מחלקת החינוך של כנסת ישראל , שלח לפני ימים מועטים חוזר לבתי הספר ובו דרישה מן המורים , שישתמשו בהוראת מקצועותיהם במונחים , שנקבעו על ידי וועד הלשון . טעם פקודה זו ברור : מחברי ספרי לימוד , אף מורים בכיתותיהם , מחזרים , זה בכה וזה בכה , אחרי מונחים , על דעתם ועל טעמם של יחידים , ונמצאים תלמידים וגומרים של בתי ספר שונים אינם מבינים איש את דברי חבירו , במקצוע אחד , והבוחן הבא מן החוץ ומוצא מונחים אחדים למושג אחד , אף הוא לא הכל מובן לו ( ושמא אף בידו מונחים אחרים ) והתקלה גדולה . אין אדם שלא יסכים , שדרוש כאן תיקון . משער אני , שרבים הם השואלים כמותי : מה טעם הגיעו הדברים לידי כך ז כחמישים שנה עסוק וועד הלשון בקביעת מונחים ; כמה מילונים פרסם , כמה וכמה רשימות של מונחים נדפסות והולכות בילשונמ ; " הרי המורים מצויים אצל ספרות זו , ולא די שאינם מזדרזים מעצמם לבוא ולקבל בשמחה את המושט להם בדרך פשוטה ונוחה זו , אלא שנוח להם , כנראה , לנוע בשבילי קוצים , לחפש ולכסח לעצמם ביגיעה , מה שלכאורה כבר הומצא להם . המורים אינם מרדנים ; מפורסמים הם במשמעתם בכל עניין ציבורי לאומי , ...  אל הספר
מוסד ביאליק