הי נבואה העבדים של לארץ הנביא ההבטחה הארמי בלעם " ) אשר , שנדרש תברך מברך לקלל ואשר את ישראל תאר יואר בדרכו (" ונמצא מבית מברך , היא בכל זאת אמביוולנטית , ספק ברכה ספק קללה . המשפט "עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב , " יש בו חזות הצופה מראש - באופן מופלא , נסתר מבינתנו - את עתידו של העם ואת גורלו לדורי דורות . במשך אלפי שנים אכן שכן העם הזה "לבדד , " שונה מכל עם ועם , גבול לא יעבור בינו ובין האחרים . דתו , בניגוד לנצרות , לאיסלאם , לבודהיזם וכוי , היא שלו בלבד , אין לשום עם חלק בה ; ובגויים הוא לא התחשב תרתי משמע : לא נמנה עימהם , לא "נחשב , " וגם לא "התחשב " בהם , הן בהיותו נפוץ בקרבם , שכן סירב להתבולל בהם ( ניסיונות ההתבוללות של חלקים ממנו ממילא נכשלו , ( והן בהיותו עם חופשי בארצו ( האמרה הגאה , ה " חצופה , " של בן גוריון , "לא חשוב מה יאמרו הגויים , חשוב מה יעשו היהודים " היא תמצית התגלמותה של תפישה זו . ( ה " שונות " של העם היהודי , או אם נרצה , "ייחודו , " מלווה אותו לאורך כל ההיסטוריה שלו , ודומה כי ייחוד זה נחתם כבר עם היוולדו . בניגוד לאפוסים של עמים עתיקים אחרים , כמו הבבלים , המ...
אל הספר