הנתבע יביא בכתב–הגנתו ( ובתשובה לבקשה לצו–לשעה - גם בתצהיר תשובתו ) את כל העובדות שיש להן רלבנטיות לענין הנדון והתומכות בטענותיו . אין לכלול בתצהיר טענות משפטיות , ורצוי להביאן במסמך נפרד החתום על–ידי עורך–הדין , שיוגש עם התצהיר . טענות ההגנה יכולות להתייחס לסמכות בית–המשפט , לשאלת הזכות המהותית של התובע לסעד המבוקש , לשאלה האם מוצדק לתת צו–לשעה בענין הנדון או בנסיבות הענין , ולעובדות שיש להן השפעה על שיקול–דעתו של בית–המשפט , כגון : חוסר תום–לב , שיהוי , השלמה , אי נקיון–כפיים , הכבדה , מאזן הנוחות וסעדים חלופיים לצו–מניעה . גם הנתבע יכול לבקש מתן צו–מניעה שימנע מהתובע לעשות פעולות מסויימות , אם הדבר מתבקש , וזאת במסגרת הגנתו , ובמיוחד הדבר אפשרי אם הנתבע הגיש תביעה שכנגד .
אל הספר