כשם שהטה עגנון אוזנו להבדלי מיבטא , כן שם לבו לייחודים בסגנון וב אוצר המלים וכיו"ב . למשל , הוא מצא את הדיבור הירושלמי פורמאלי יותר , מתגנדר במלים חדשות מתוצרת בן יהודה וועד הלשון , לעומת דיבורם הפשוט של בני יפו , ועוד כיוצא בזה . גם סוניה צוויירינג , ידידתו היפואית של יצחק קומר , עומדת על תופעה סוצי 1 לינגוויסטית שלא היתה לרוחה . היא עלתה בשעתה לירושלים 'על מנת להיכנס . 'לבצלאל והנה עשתה סוניה בירושלים חודש ושני חודשים 24 הה"א מבוטאת ברוסית כגימ"ל . וחזרה ליפו . אמרה 'יפים הלילות בירושלים , אבל הימים עייפים ' . .. וכנראה הכריע את הכף לגביה הפורמאליזם בלשונות של פנייה אישית : 'וכשאנשי ירושלים מדברים עמך אין קוראים לך בשמך ואין אומרים לך את , אלא אומרים היא , הגברת , כבודה . וכשאת מכנה אדם בשמו ואמרת לו אתה , הריהו מוציא עיניו בבהלה כאילו עברת על מידת דרך ארץ . ובכן חזרה סוגיה ליפו ' . .. ( תמול , . ( 157—156 וזאת בדרך אגב . בעניין לימודיה של סוגיה קוראים אנו קצת לםני כן ( עמי ( 155 דבר אחר מעניין . אביה הציוני שלח אותה לארץ ישראל וציפה שהיא 'תיכנס לגימנסיה העברית שביפו ותשלים את לימוד...
אל הספר