2. על 'תמול שלשום' — דברי מבוא

מראשית הופעתו של עגנון על הזירה הספרותית התלבטו מבקריו בהגדרת טיבו כאמן ובהערכת יצירתו וייחודה . רק לאחר לבטים מרובים הכירו , למשל , רוב מבקריו ( כך נדמה לי , ( ובמידה רבה בזכות עבודתו היסודית של ברוך קורצווייל , שעגנון כאמן הוא סופר חילוני ולא דתי . ואין כאן המקום להאריך . 1 את 'תמול שלשום' הגדירו רוב מבקריו ברומאן חברתי , אלא שנחלקו בדבר אם אמנם יש לראותו כ'אפו ס של העלייה , 'השנייה כדעת קצתם , או שמא אינו בעיקרו אלא יצירה של ביקורת חברתית בעוד תיאורי ההווי של תקופת העלייה השנייה אינם משמשים לה אלא רקע בלבד . מפתיע 1 קורצוייל מצדו עדיין לא ראה את המערכה כגמורה ב , 1971 שכן במאמר ההערכה שלו על 'שירה' ( שהופיע באותה שנה ( 'הארץ'ב הריהו מוסיף ומתקיף את אלה שעדיין אין דעתו זו מקובלת עליהם . 2 ב'מולד' קכ ( יולי ( 1958 הופיעה שורה של מאמרי ביקורת על עגנון ליובל השבעים שלו . בא ש . צמח וביקרם ב'מסכות ותרפים' דבר' ) 12 , ' ו 26 בדצמבר ; 1958 ו 16 ביאנואר ; 1959 בספרו 'שתי , ( 141—122 , 1965 , 'המזוזות ובמיוחד ניתכה חמתו על מאמריהם של י . אורנט הרהורי' ) הסופר כתפילת יחידי , ( של לאה גולד...  אל הספר
מוסד ביאליק