במאפייניה של השחיתות הפוליטית , החל מסוף שנות השישים ובמהלך שנות השבעים , חלו כמה וכמה שינויים בולטים , שנבעו משתי סיבות . הראשונה בהן , מקורה בהזדמנויות החדשות שנוצרו בישראל לבצע מעשים של שחיתות . בצד אלה שכבר ציינו לעיל , מן הראוי להתעכב על השינוי הגיאוגרפי והדמוגרפי שהתחולל עם מלחמת ששת הימים ולאחריה . כיבוש ' השטחים' בידי ישראל במלחמה זו 'השתלב' היטב בנורמות הפוליטיות כלכליות החדשות של החברה הישראלית , ונוצרו הזדמנויות ודרכים נוספות למעשים שלא עלו בקנה אחד עם החוק . ויכוח אידיאולוגי מתמשך נערך סביב השאלה האם הכיבוש השחית ומשחית מבחינה מוסרית , אך המציאות כמו דיברה בעניין זה בעד עצמה : הכיבוש היווה , ומהווה עד היום , מקור בלתי אכזב למעשים של שחיתות פוליטית . המנגנון שהקימה ישראל כדי לענות על צרכי האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים חשף כר חדש ונרחב למעשי שחיתות . כבר באוקטובר 1969 הועמד לדין פקיד בכיר במטה הממשל הצבאי בעזה בחשד לקבלת שוחד בעשרות אלפי לירות מפלסטינים תושבי המקום . היה זה אות וסימן לבאות . מאוחר יותר הוחלף הממשל הצבאי במנהל האזרחי וגם שם נחשפו במהלך שנות השבעים כמה וכמה מקרי...
אל הספר