בשלהי 1932 פירםמה המשוררת אלזה לסקר שילר ( 1945-1869 ) נובלה בשם ארתור' ) Aronymus : Die Geschichte meines Voters Arthur אתנימום : דברי ימי אבי , (' שהייתה ככלל אקומנית , מפויסת וכובשת לב . הסיפור על סבה מצד אביה , הסב הרב , ( GroBvater-Rabbuni ) ויחסיו הידידותיים עם שכניו הנוצריים מסתיים בסעודת ליל הסדר , שבה הבישוף המקומי הוא אורח הכבוד . הסעודה החגיגת - והנובלה - מסתיימת כאשר 'הוד מעלתו אישר במחווה של רצון טוב כל מילה של האב החכם , אביו של אבא שלי , ושני האדונים הנכבדים הסכימו ביניהם "שעם קצת אהבה יכולים יהודי ונוצרי לסעוד יחד בהרמוניה . '" אולם 'ארתור ארונימום' אינו מעשייה נאיבית . כאלגוריה ליחסים שבין יהודים לנוצרים בגרמניה למן ימי הביניים ועד לנפילתה הבלתי נמנעת של הרפובליקה הויימארית , יש בנובלה דקות אבחנה ומודעות עד כדי כאב לדו משמעיותם של יחסים אלה . הסב הרב אינו נלאה מלספר למשפחתו המעריצה על הסבל שעבר על היהודים בגרמניה , על הרדיפות החוזרות ונשנות ועל הפרעות שהובילה לא אחת הכמורה הנוצרית . ולמרות שההתייחסויות הן רק לפגיעות בעבר , הן מצביעות בעקיפין גם על אירועים המתרחשים בשעו...
אל הספר