מוצא

תמונת דוד שבמקרא , פסיפס עתיר גוונים ובני גוונים , צמח ונתגבש בתהליך של יצירה שהשתרע על פני מאות בשנים . אף שדוד הוא בעליל גיבור ספרנו הצנוע , יש לשאול אם הוא גם גיבורם של סיפורי המקרא , המעבירים את תולדות חייו נגד עינינו , שהרי חייו של דוד אינם אלא קטע על קו , על ציר הזמן , והם שזורים בתולדות שאול ושמואל מכאן ובתולדות שלמה מכאן . יתרה מזאת : העדר סיפור לידתו של דוד מעיד כי לא הדחף הביוגרפי , לא הרצון לספר קורות חיים מלידה עד מוות , הוא שהפעיל והפעים את בעלי המקרא . חיי דוד הם רק פרק בספר תולדות ישראל , ושמא בספר תולדות אלוהי ישראל . דמות אדם שנברא בצלם אינה יכולה להאפיל בספר התנ"ך על דמות בוראה ; מערכת היחסים שבין דוד ואלוהיו — ולמעשה בין אלוהי ישראל ודוד בחירו — מערכת יחסים הלובשת צורה ופושטת צורה , היודעת עליות ומורדות , היא הניצבת במרכז התמונה , והיא היא הסיפור כולו . דמות דוד שבמקרא , העולה לנו מסכום כל רכיביה , מעידה כי לא יד תועמלנים הנוטלים שכרם משלם מקופת הממלכה ציירה את קלסתר פניו של המלך ; אמת , פה ושם ניכר מאמץ להצדיק אותו , להסיר צל המקדיר את שמיו ( כגון הרחקת החשד שמא הית...  אל הספר