אזור יריחו ידוע בתולדות ההתיישבות החדשה . הקבוצה שהקימה את פתח-תקוה ביקשה להתיישב ב"עמק עכור . " יהודים עסקו באזור זה בשלהי המאה הקודמת בעבודת-אדמה ממש , ויש קשר בין שני הנסיונות . נתייחס בזאת לא רק לעיבוד אדמת יריחו אלא גם לבקעה שממזרח לירדן , מול יריחו . הראשונים שהתפרנסו מחכירת אדמה ויבולים במקום היו שלושה מאנשי ירושלים : יהושע ילין , ב . סלאנט ומ . י . גולדשמידט . בקיץ תרנ"א , ( 1871 ) הם התקשרו עם הבדווים כדי שהללו יעבדו את האדמות בבכר הירדן המזרחית , כנראה בעויר נמרין , מצפון-מערב ליםהמלח . היו אלה בדווים משבט "נמרי" ( ערב אל-נימר ) . לפי ההסכם היה על היהודים לתת לבעלי הקרקע גרעיני חיטים לזריעה , ועל הבדווים היה לבצע את כל העבודות ולמסור למלווים את מחצית היבול . הוחלט שילין ישהה בעונות החריש והקציר בשטח ויגבה את חלקם ביבול , בעוד השותפים ימכרוהו . ואמנם בחורף תרל"ב ( 1 ) שהה ילין במקום , ובקיץ דאג לאיסוף היבולים . ילין סיכם את רשמי שהותו במקום במאמרו "מסע בערב" . ( 2 ) מייחד את פעולתו של ילין , שהוא נטל חלק בעבודות ובפיקוח עליהן ולא הסתפק במימון ומנהל . במאמרו הדגיש ילין את יושרם...
אל הספר