בסיפורי שאול ודוד בולט מוטיב הבגד , הנזכר גם במעמד כריתת כנף מעילו של שאול . לעומת זאת בסיפור המקביל , בו נסגר שאול בידי דוד ( פרק כו , ( יש מוטיב מקביל - מוטיב החנית ( ראה ערך זה בפרק כו . ( סברה רווחת היא במחקר , כי לבגד ייחסו הקדמונים לא אחת תפקיד סמלי , המסמן את המעמד ; לעתים ראו בהעברת הבגד ביטוי לה יברת הסמכות או התפקיד . כך , למשל , מתואר בטקסט אכדי הסדר גירושין של מלך אוגרית , מאשתו המלכה , האמורה לחזור לבית הוריה וליטול עמה את רכושה . כאן התעוררה השאלה לגבי בנה , שהיה נסיך הכתר . לבן זה ניתנה ברירה : אם יניח את בגדו על כס המלוכה - משמע שויתר על זכותו לרשת את כיסא אביו ; מלך אוגרית רשאי לקבוע בן אחר למעמד זה , וכך ישתחרר הבן וילך אחרי אמו . הנחת הבגד כאן מסמלת את הויתור על המעמד של הבן כיורש העצר . במקרא משמש הבגך ביטוי למעמד , לתפקיד ולשליחות . כך למשל , קריעת השל מה החדשה שלבש ירבעם , בידי אחיה , סימלה את קריעת ממלכת שלמה וחלוקתה בידי ירבעם ורחבעם ( מלכים א יא , ל-לא . ( הלבשת כתונת הפסים של יוסף סימלה את מעמדו המועדף . נבואת ישעיהו מדברת על כך שהכו תונת והאבנט של > ץב : נא...
אל הספר