אם ברצונך על כוחך להצהיר בחר את הנקי מחטא אשר טהר לבב עומד בהיכלך ! שלח את מלאכיך ! את הנצחיים , את הטהורים שאין בהם רגש שאין בהם דמע ! אל תבחר את הנערה העדינה , לא את נפשה הרכה של רועת הצאן . שילר פעם לימדתי בבית ספר בהרי טנסי , מקום שהעמק הרחב , החשוך , של המיסיסיפי מתחיל להתגלגל ולהתפתל אל עבר הרי אלגני . הייתי אז תלמיד באוניברסיטת פיסק וכל הסטודנטים של פיסק חשבו אז שכל טנסי שמעבר לתחום ה"מסך" הייתה שלהם בלבד , ובימי החופשה הם הגיחו בחבורות מלאות מרץ לפגוש את הממונים על החינוך במחוז . צעיר ומאושר הלכתי גם אני , ולא במהרה אשכח את הקיץ ההוא , לפני שבע עשרה שנה . בהתחלה היה בעיר המחוז סמינר למורים ואורחים מכובדים של המפקח לימדו בו את המורים שברים , כתיב ותעלומות אחרות . מורים לבנים בבוקר , כושים בלילה . עם פיקניק פה ושם וארוחת ערב , והעולם הקשה התרכך בצחוק ובשירה . אני זוכר שכך היה , אך עודני תוהה .
אל הספר