סורנטו , מרס 1876 הפילוסוף : פתחת לפניי את הטבע הפנימי ואת היחסים ההדדיים של שלושת העולמות . הכרתי אותם בייחודם ובאחדותם המושלמת . כמו כן הכרתי כי שלושת העולמות האלוהיים האלה מכילים בתוכם את עקרון עולמנו שלנו , העולם שבו אני חי , מתנועע ומתקיים . בכל זאת ברור לי שהעולם שבו אני חי אינו כלול כל כולו בשלושת העולמות האחרים , הוא נבדל מהם , ובכך יוצר עולם רביעי . אופיים המהותי הוא ניגודי . בעולמות האלוהיים שולטים האחדות והרוחניות האלוהית , אין הם אלא התגשמות של אותן אחדות ורוחניות . הריבוי והחומריות הן רק אמצעי מתווך בינן ובין האחדות האלוהית , אותה ממלכת האהבה והשלום . בעולמנו הכול הפוך : הריבוי , החלוקה , השנאה , החומרנות הגסה תופסים כאן תמיד את המקום הראשון , ואילו האחדות הרוחנית היא ככל הנראה רק תוצר מקרי . מניין מגיע אותו עולם חדש ? כאן מתחיל הקטע הרביעי של כתב היד . בקטע זה , המתחיל כדיאלוג וממשיך כמונולוג , מציג סולוביוב את תפיסתו בדבר תהליכים קוסמיים , היסטוריים ומיתולוגיים . רעיונות אלה חוזרים ומופיעים בפרקים התשיעי והעשירי של חיבורו , שיעורים על הארם אל . סופיה : אין זה עולם חדש . ...
אל הספר