קטע זה מסיים את פרשת הרצח של בני אחאב בנאום המצדיק את הרצח בפני הרוצחים כהתגשמות דבר ה . ' בקטע יש קווי הקבלה אירוניים , אם כי בדרך מנוגדת , לסיפור רציחתם של שבעים בני גדעון בידי אחיהם אבימלך ( שופטים ט , א-ה . ( אבימלך השיג בדרך דיפלומאטית את תמיכתם של "בעלי שקם" ברצח , שרק הבן הקטן , יותם , ניצל ממנו . לאחר המלכת אבימלך נושא יותם נאום אירוני ( בדרך משל ) אל בעלי שכם שתמכו ברצח אחיו , מוכיח אותם על פשעם וצופה אחרית מרה להם ולאבימלך כאחד ( שם , ז-כ ? . ( מי שנושא את הנאום בקטענו . הוא למרבה האירוניה הרוצח עצמו , יהוא , ובדרך צינית מתוחכמת הוא מציג את שומעיו בשותפיו לרצח ומצדיק את מעשיו ואת מעשיהם בכך שאין הם אלא הגשמת דבר ה , ' שנמסר מפי אליהו . האירוניה בדברי יהוא באה לביטוי אף בקביעתו "צדקים אתם , " דהיינו שומעיו רואים עצמם נקיים משפיכות דמים , שכן זו נכפתה עליהם , אך בהמשך הוא קובע באמצעות שאלה רטורית : "ומי הכה את כל אלה , " ? כלומר : אין הם יכולים להתנער מן הרצח של מי שקשר על אדוניו והתו . בנאום זה מתכוון יהוא להפכם לא רק לשותפים לרצח , אלא למרבית האירוניה לשותפיו לביצוע דבר ה ' "...
אל הספר