מערכות החוקים שבספרי התורה אינן מפרטות כל הוראות בעניין מועד הקבורה ביחס למועד הפטירה ; אופי הקבורה - אם זו קבורת יחיד , קבורה משפחתית או קיבוצית , או באשר לצורתו הפיסית של הקבר . אך בספרים ההיסטוריים ובספרות הנבואה יש פרטים רבים על קבורתן של דמויות שונות , ופרטים אלה מוכיחים את החשיבות הרבה , שייחסו הישראלים לקבורה ולקברים . יחד עם הממצא הארכיאולוגי העשיר של קברים מתקופת המקרא מצטיירת תמונה ברורה ונאמנה של מנהגי הקבורה ועולם האמונות והדעות הקשור בהם ? . סיפור קבורתם של שאול ויהונתן ( יב-יד ) נותן בידינו פרטים אחדים , המאירים את הנושא של מנהגי הקבורה הישראליים בתקופת המקרא . ראשית , עצם חובת הקבורה נחשבה מעשה של חסד אנושי והתחייבות של החיים כלפי הנפטרים . קבורה בזויה ( ירמיה כב , יט , ( העדר קבורה או השלכה מן הקבר ( ישעיה יד , יט ; ירמיה ח , א-ב ) נחשבו לפגיעה קשה ולקללה נוראה . גוויותיהם של המוצאים להורג ושל המוקעים ניתנו בדרך כלל לעוף השמים , והם לא זכו לקבורה . כך היה הדבר בקרב העמים שסבבו את הישראלים - וזו היתה גם כוונתם של הפלשתים , שהוקיעו את גוויות שאול ובניו בחומת בית שאן ( שמו...
אל הספר