הנבואה בפרק זה משקפת יותר מכל נבואה אחרת בספר ישעיה את תקופת שיבת ציון , לרבות תקוותיהם וציפיותיהם של יושבי ירושלים . צירופה לנבואות בפרק מט , יד-כו ; סב , א-יב מסייע לבניית תמונה ברורה למדי של התקופה ובעיותיה . נראה שהבעיה המרכ זית שהטרידה את יושבי יהודה וירושלים בתקופה זו במישור העיוני תיאולוגי היתה הפער הגדול בין ציפיותיהם למציאות . ההיבט התיאולוגי של שאלה זו מקורו בעובדה , שמערכת הציפיות של שבי הגולה טופחה ועוצבה במשך עשרות שנות הגלות ואף קודם לכן , בהתאם לחזון הנבואי על גאולת ישראל . ישעיהו בן אמוץ ניבא , שלאחר העונש תיקרא ירושלים "עיר הצדק , קךןה נאמנה , '' וכי "ציון במשפט תפדה וש 5 יה בצךקה" ( א , כו-כז . ( על תקופת הגאולה אמר : "פחדו בציון ח ^ אים אחזה ך ^ ךה וזנפים " ... ( לנ , יד , ( והבטיח תקו מה בירושלים ל"הלך ^ ן קות ודבר מישרים מאס ב 5 צע מעשקות נער כפיו מתמך בשרוד " ... ( שם , טו . ( התקווה לחיים של צדק חברתי היוותה אפוא חלק חשוב מציפיות הגאולה של העם . נושא מרכזי נוסף בנבואות הגאולה למיניהן הוא אופי השלטון עם בוא הגאולה . ישעיהו ניבא את עלייתו של מלך מבית דוד , שישפוט...
אל הספר