הסיפור על מסעו של בלעם ועל האירועים שפקדו אותו ואת אתונו משתלב כהמשך לסצנה , המתארת אותו כמי שנקרע בין שני רצונות מנוגדים : מצד אחד מבקש בלעם להש ביע את רצונו של בלק מלך מואב ללכת אליו ולקלל את ישראל , כפי שנדרש לעשות ; אולם מצד שני כבר שמע מפי ה' תשובה שלילית נחרצת : "לא תלך עמסם , לא תאר , tiyri nrs כי ברוך הוא" ( יב . ( בין שני קטבים אלה מנסה בלעם לתמרן : הוא מרכך את הדברים שהוא שומע מפי כל צד , כאשר הוא מוסר אותם לצד השני . ועוד חוזר הוא לבקש בשנייה את דבר ה / שמא יתבטל האיסור ויותר לו ללכת אל בלק ; ואכן , בסופו של דבר מתיר לו אמנם ה' ללכת עם שליחי בלק , אך היתר זה אמור בנעימת נזיפה , ונוסף לכך תנאי מפורש , שעליו לדבר רק את אשר יורהו ה . ' זהו עיקרו של הסיפור המקדים את האפיזודה על בלעם ואתונו . אולם הקונפליקט של בלעם , הנקלע למצב של '' בין יצרו ליוצרו , " נמשך גם אחרי אפיזודה זו , כאשר מבצע בלעם את טקס הקללה , שהפכה פעם אחר פעם לברכה * . בין סצנת ההזמנה לסצנת הברכות משתלבת האפיזודה על בלעם ואתונו , והיא מהווה מעין תמונת מונטאז' אירונית , המכילה את האלמנטים העיקריים שבכל המערכת הסי...
אל הספר