[ ב ] ו »« ות האש זרה הלאה . המלה "אש" עשויה להורות לא רק על הלהבות , כי אם גם על החומר הבוער ( ראה טז , ז ; בראשית כב , ז . ( שתי שאלות מתעוררות כאן : . 1 אם האש ( כלומר , הגוזלים ) נלקחה מן המזבח , מדוע לא הוחזרה לשם ? . 2 בהיות הגישה למזבח נתונה רק לכוהנים המוסמכים לכך , כיצד השיגו קךח והנשיאים את האש ? השבעים תרגמו '' אש זרה , " ובכך נראה סיפור זה דומה למקרה נדב ואביהוא ( ויקרא י , א . ( לפי פירוש זה הואשמו קרח ועדתו בלקיחת גחלים שלא מן המזבח , שהרי לא היתה להם רשות לגשת למזבח ! זהו ההסבר להוראה שהוטלה על אלעזר לזרות את הגחלים , הוראה שהיתה בלתי מובנת אילו אמנם נלקחו גחלים מן המזבח המקודש . כאשר מקריב הכוהן קטורת , עליו לקחת ליתר ביטחון את הגחלים מן המזבח ( פסוק יא ; השווה ויקרא , י , א , ( אך במבחן המתואר כאן הנסיבות הן מיוחדות במינן . [ י '' מ ] [ ג ] את מחתות החטאים האלה בנפשתם . הפועל חסר ויש להשלימו . התרגומים מחברים את המלה האחרונה מן הפסוק הקודם , קדשו , לפסוק זה , באופן שהנוסח יהא : '' כי ( את ) מחתות החטאים האלה בנפשתם לןדשו" ( המלה "את" שבתחילת הפסוק אינה מוקשית , כי היא ...
אל הספר