הפרפר נענה רק למעט ממה שמוצע לו ומותיר את הפרח כשחצי תאוותו בידו . סופה המחפיר של תמר , שנאנסה והושלכה , עשוי להיתפס כהשלכה של מה שעלול היה לעלות בגורלו של הפרפר אילו התפתה לפרח באותה שלמות ותמימות כמו בת דמותו המקראית שהאמינה לאחיה , וכמו שעלה בגורלו של יוסף מידי אשת פוטיפר . ואמנם , גם בשיר "הפרח" יש רמז לכוונת זדון של מי שמתיימר להיות "אח" לאחר . הפרח אומר לפרפר "תפר מצבעי לך מעיל / כתנת פסים / כנפי גיל , " והרי מעיל וכותונת הם היפוכם הכפול של " כנפי גיל , " שהרי הם כולאים בתוכם את גופו של הלובש אותם ומגבילים את תנועותיו , מה גם ש"כתונת פסים" היא גם כותונת של אסירים . לכן יש מקום לחשוד שהפרח מפתה את הפרפר להידמות אליו כרי לכלוא אותו בתוכו ולרתק אותו אליו , ולאו דווקא כדי להעצים את כנפיו , שהן הן המבדילות כין הפרפר לפרח ובהן טמונה יכולתו להתרחק ממנו . כל אחת מפעולותיו של הפרפר אמורה ליצור שינוי בפרח - להפחית ממנו עוד ועוד ולהותיר את כוסו יבשה וחסרת צבע . הפרח הולך ומרוקן את עצמו מפרחיותו ובו-בזמן מוסיף וממלא בה את הפרפר . התהליך הזה מזכיר מוטיבים דומים באגדה העממית והספרותית , כגון ק...
אל הספר