פרק שלישי זיקת הנושא ל'לבושו' - אופני־ציור מיוחדים

פרק שלישי זיקת הנושא ל'לבושו" - אופני ציור מיוחדים תפיסת השיר כלבוש לנושא עצמאי כבר ראינו שהיא מתגלה הן כחזות כללית והן ' בכל ציור בנפרד . ועוד ראינו שהנושא- כלומר ה'פתרוך החד משמעי ' נרמז בטכסט במלים בודדות של פשט : הן מפוזרות בריקמה הפיגוראטיבית והציורית' אבל גם הן קשורות קשר הדוק לציורים הסמוכים . קשרים אלה' כשנתבונן בהם מקרוב' נגלה שרובם נוצרים באמצעים חוזרים ונשנים . כלומר , מע ? ר לחלוקת הטרופים המסורתית ( השאלה' דימוי מטונימיה וכוי , ( נוכל להבחין בציורים בעלי מתכונת סימאנטית ' קבועה . אלה יש בהם כדי לחשוף צד בולט בסגנון התקופה ולפעמים בסגנונו של אבן עזרא במיוחד . סמיכויות של השאלה וסמיכויות של 'המחשה' על ימי הנעורים כותב אבךעזרא : ובאותו שיר' בשבח ידידיו בםאראגוםה' שהם :  אל הספר
מוסד ביאליק