. 4 מה בין היחס המוסרי לבין היחס הקומוניסטי כלפיבנין העתיד החברתי , ואיזה מהם צריך לרשת את מקום היחס המסורתי כבר חדלו רוב בני-האדם בארצות המערב לצפות להתחדשות החברה על ידי מעשי נסים . אבל אין זה במשמע כי למדו להשען על כוח שאיפותיהם הם . חוסר האמונה בטבע האדם וביכולת החברה להתנהג בדרך המוסר עודנו קיים . הוא שהשפיע על דעות בני אדם , אשר ביתר הענינים השקפתם היא ההפך הגמור מרוח הדת של ימי הביניים . בחוגים קומוניסטיים שלטת הפילוסופיה כי התיקון החברתי יבוא לא מתוך שאיפה מכוונת לאידיאלים רוחניים , אלא מתוך התנגשות הכוחות החברתיים הנלחמים זה בזה ליתרון הכלכלי . לדעתם , אין להמדוכאים והמנוצלים לשים את מבטחם בהתקדמות מוסרית כללית , כי גם מושגים מוסריים אינם אלא אמצעי בידי מעמד-החברה השליט לקיים את הזכויות היתירות שיש לו במצב כמות-שהוא ! אלא סופם שיגיעו לידי הכרח מעמדית , ידעו מה טובתם דורשת , ויתאחדו בהחלטתם לקיים חפצם . אמנם גם לקומוניסטים אוטופיה משלהם המצפה לחברה אל-מעמדית , שתקום סוף סוף לאחר שהפרוליטריאט העולמי יקח בידו את כל האוצרות הטבעיים ואת כל המכונות . אך תכסיסם הוא לפסול את האפשרות ל...
אל הספר