עקרון ההסתגלות בהתפתחות החשיבה: גישה משולבת של רשתות מסתגלות ביולוגיות־חברתיות

עקרון ההסתגלות בהתפתחות החשיבה : גישה משולבת של רשתות מסתגלות ביולוגיות חברתיות המודל התיאורטי המוצע במסגרת הגישה המשולבת של רשתות ביולוגיות חברתיות מושתת על עקרון ההסתגלות הנוירו קוגניטיבי שהציע גרוסברג במסגרת גישת הרשתות העצביות . עיקרון זה נמצא משותף לשלוש הגישות , ולפיו , שינויים במערכת ההכרתית של למידה והתפתחות מתחוללים בעקבות תהליכי תיאום בין ידע פנימי קיים לנתוני מידע חדשים . ברמה הנוירו קוגניטיבית , תהליך התיאום מתקיים בין דגמים עצביים שמקורם ברשתות עצביות שנלמדו לבין דגמים עצביים חדשים שמקורם בגירויים חדשים ; ברמה הביו פסיכולוגית , תהליך התיאום מתקיים בין סכמות ידע קיימות לבין גירויים חדשים ; וברמה החברתית - בין הגדרת מצב של פרט אחד לבין הגדרות מצב של פרטים אחרים . תהליך ההסתגלות מערב , בשלוש הגישות , תיאום פנימי בין המערכות התפיסתית והמוטורית . כל ניסיון להכיר את הסביבה מערב בהכרח תיאום בין שתי מערכות אלה . בגישת הרשתות העצביות , התיאום בין המערכת התפיסתית והמערכת המוטורית מאפשר , נוסף להסתגלות הפיסית לסביבה , זיהוי וביצוע של שפה . בגישתו של פיאז'ה , התיאום בין המערכת התפיסת...  אל הספר
רמות